בימים האחרונים יוצא לי לחשוב יותר ויותר על מה שהולך להיות בעתיד, וכמובן שהמוח שלי פועל שעות נוספות כדי לעזור לי להיכנס לאשליה שזה יקרה בקרוב.

אני יכולה לבחור לעשות משהו בעצמי, ובעצם אני עושה משהו בעצמי אבל זה לא מספיק כנראה, ובטח שלא לי.

אז כשאני מדברת באדישות, מחובתך לשאול מה קרה לי כי אני צריכה את הדקה היחידה הזאת בכל החיים שלך שתוקדש אליי ותפנה את תשומת לבך אליי.

כי מדובר כאן במשהו שטותי בשבילך אבל משהו משמעותי במיוחד בשבילי. ועד כמה שאני תינוקית, כנראה שהאנדרלמוסייה במוח שלי לא נפתרה בצורה מושלמת ואני עדיין שרויה בכאוס מטורף שמדיר שינה מעיניי.

אני סתם מחפשת תירוצים לשנוא אנשים,

למרות שיש בי המון המון אהבה להעניק לכולם,

והנה כרגע עזרתי למישהי אהובה במיוחד והרבה חיבה נשפכה בשיחה.

אני אוהבת להיות אדישה כי זה כיף אבל אני לא באמת כזאת.