זה רק הלב שכואב לך ..

היום באתי ובצפר..

ודיברתי עם חברה שלי פתאום הוא נכנס הוא לא הוריד את המבט ממני..

הוא הסתכל עליי והיה לו מן חיוך לא ברור כזהS:

הוא עשה לי את היום לאדעת למה?!

כאילו זה לא אומר או מסביר כלום אבל אני מאושרת!

נעבור לסיפורD:

מהפרקים הקודמים

:בחיים לא אהבתי מישו כמוהו אפילו לא את מאור..

לא ידעתי מה לעשות..

בקיצור שהוא עבר אני התרגשתי הסתכלתי עליו וחייכתי חיוך קטן לצד מן חיוך מזויף...

ואפשר לומר שזה עשה לי את היום עד שגיליתי ש..

אמא שלי התקשרה אליי 4 פעמים,

חזרתי לאמא שלי ושאלתי אותה מה קרה? מי מת? למה היא התקשרה כ"כ הרבה?

היא אמרה לי שהיא קיבלה שני כרטיסים לגרמניה והיא ואבא שלי טסים לחודש ועוד לאן? וגרמניה.

אמרתי לה מה בלעדיי?

היא אמרה בקול עצוב כן, אני ואבא שלך חשבנו שמגיע לנו קצת זמן איכות..

אז אמרתי לה טוב ביי..

לא היה לי כח אליה..

כמו תמיד "עד שמשו טוב קורא לי משו רע קורה לי"

רציתי לטוס טיפה..

להיות רחוקה מכולם.

שמישו יתגעגע אליי..

שהוא יתגעגע אליי..

הסתיימו הלימודים.

הלכתי הבייתה ראיתי את אבא שלי ואמא שלי אורזים שאלתי אותם "מה היום אתם כבר נוסעים?"

אז אבא אמר לי שלא, שהם נוסעים עוד יומיים..

לפני שניכנסתי לחדר אמרתי "טוב, אבל אל תשכחו להביא מתנות כה?"

אמא אמרה ברור שנביא לך..

נכנסתי לחדר הסתכלתי על כל הארון שלי שמלא בתמונות של טוקיו הוטל [זו הלהקה האהובה עלי]

על כל הגראפיטי שעשו לי בחדר..

זה היה יפה אבל באיזשהו מקום הרגשתי שהחדר של דיי דיכאוני..

לא היה כפ'ת לי..

התקשרתי לשיר 6 פעמים הי אלא ענתה חשבתי "מה היא מסננת אותי?"

אחרי 5 דקות אמא שלי אמרה אדי יש מישו שמחפש אותך אני ואבא יוצאים נחזור בערב.

אמרתי מי זה ואז הוא אמר תום הסתובבתי ולא האמנתי למה שראיתיי..

אנדעת שאין מתח..

ניסיתי אבל לאא הולך לי..

אני אסיים עוד מעט את הסיפור לא נראלי שאוהבים אותו ממש..

לבינתיים שלכם