אתמול ושלשום היה לנו טיול שנתי בצפון..
היום הראשון מבחינת המסלול היה הכי נורמאלי וכיף..
אבל באכסניה שהגענו התחיל לי כל הבלאגן..
בחדר האוכל אתה אומר לי פתאום היי?
אתה מתחיל לדבר איתי?
הרגשתי שאולי בעצם יש לי סיכויי איתך..
אבל אח"כ אתה והיא הולכים לבד לצד בלי שאפח'ד רואה אותכם חוץ ממני..
שניכם מסתכלים עליי ואני מנסה לעשות כאילו אני בכלל לא מסתכלת עליכם,
הלכתי לרותם והתחלתי לבכות אצלה..
ואם כבר מדברים על רותם?
רותם,
אין לי פשוט מילים לתאר כמה אני אוהבת אותך וכמה עזרת לי,
את תמיד פה בשבילי ואני כ"כ שמחה שאת בשבילי תמיד !
לא ניהנתי הכי שבעולם אפשר לומר..
וביום השני, מבחינת המסלול עצמו זה היה קשה, ואתה?
בכלל לא דיברת איתי לא עשית כלום..
ניסיתי לדבר איתך ואתה הלכת כאילו לא שמת לב שאני מדברת איתך..
כאילו לא איכפת לך שוב פעם לעשות לי רע..
זה כבר לא מעצבן, לא מייאש, ולא עצוב
אלא מתסכל !
לא היה לי הכי כיף שבעולם, ובנצי הזה?
הייתי בשקט באוטובוס והוא בא אליי ביציאה כזאת "נטע תהיי בשקט !"
ואז אמרתי לו "אבל מה עכשיו עשיתי? לא אתה רואה שאתה סתם ניטפל אליי?!"
הוא היה מעצבן !!!!1
הוא רואה שקית במבה לא של אחד הילדים מהשכבה אומר לי להרים אותה, מזה!?
אידיוט !
טוב אין לי כוח יותר עפתי לישון..
אהה, ודרך אגב מחר או ביום חמישי אני עושה החלקה^^
33>
אלכס.