בטח התגעגעתם להיכנס לפה ולראות פוסט חדש, או שלא התגעגעתם ופשוט זה סתם מוזר לכם. בקיצור רציתי לכתוב לכם ולהבהיר לכם כמה דברים שלא תחשבו שנעלמתי לגמרי. אני עדיין בישרא בלוג ואפילו יש לי בלוג פעיל, אך הוא בלוג פרטי. לאט לאט אני מוסיפה קוראים שאני באמת סומכת עליהם והם הוכיחו לי שהם חברי אמת שלי, או ידידים לאינטרנט שאני בקשר טוב איתם כמו שלוש בנות (מריה, בר ומאיה) שאיתן התחברתי באופן יוצא דופן, והכל בזכות ישרא בלוג.

יש כמה בלוגים שאני מגיבה להם בשם אריאל, זהו שמי האמיתי ואני לא משקרת לכם או עובדת עליכם. תדעו שאם לפעמים מישהי מגיבה אצלכם בשם אריאל, זאת אני. יש בי רגעים שאני בעצם מרגישה שאני זקוקה לבלוג הפרטי וגם לבלוג הזה. אני אכתוב פה כשאני ארגיש צורך לכך. אני אכתוב גם משפטים וקטעים וגם פשוט פוסטים כמו פעם.

אני פה!(:

יש לי לספר לכם משהו מאוד משמח, נכון פעם (מי שקרה בסביבות ספטמבר) היה לי את כל הסיפור עם שיעורי הגיטרה? שממש היה לי רצון ללכת וללמוד גיטרה ולבסוף, אחרי שהלכתי לכמה שיעורים, החלטתי שזה לא בשבילי, זוכרים? בקיצור ישבתי לפני כמה ימים ולקחתי שיר מטומטם שהמצאתי והתחלתי להלחין אותו, ואני עושה את זה על עוד הרבה, בלי לדעת כלל לנגן בגיטרה. הצלילים שאני מפיקה כמובן לא ברמה... אלא סתם בשביל הכיף שלי.

סגירה.

יש מקומות יותר חשובים. המבין יבין.

שחושבים על אהבה ואכזבות, אני מבינה שאני אכזבתי את עצמי ואותו.

אני לא מדברת על אותו אחד שעכשיו יש לי איזה משהו כלפיו. למרות שאני ממש לא יודעת מה עובר.

אני מדברת עליו, על החבר הראשון שלי.

אולי זה ישמע מוזר בפני מי שמכיר אותי, אבל אני באמת אהבתי אותו, אבל בצורה שונה

. אני יודעת שזה לא הכי נראה ככה, אבל רדו ממני בקטע הזה, הייתי בכיתה ה' ובתחילת ו'.

היה לי תמיד חשוב להיות ידידה ממש ממש טובה שלו, כשלא היינו חברים, ולמה? כי רק שלא היינו ביחד,

הבנתי שהוא כן חשוב לי, שאני כן מרגישה כלפיו משהו.

אבל תנחשו מה? אז היינו בכיתה ו' ובתחילת ז' ידידים ממש טובים! היינו מדברים באיסיקיו, ובטלפון ובבי"ס כמעט כל יום.

אבל עכשיו אנחנו לא מתראים בכלל, וכשאנחנו מתראים אנחנו מתעלמים אחד מהשני, או יותר נכון הוא ממני.

אבל אני יודעת שזו אשמתי בלבד. הרי שלוש שנים הוא אהב אותי, אבל באמת, ואני שיחקתי בו אפשר לומר...

היינו חברים פעמיים, ואני נפרדתי ממנו כל פעם מחדש ודחיתי אותו כשרצה לחזור, אבל פעמיים רציתי להיות חברה שלו,

כי הרגשתי משהו.

אני מבקשת ממכם, אל תנסו לפענח את מה שאני מרגישה כלפיו או את מה שקרה לי.

אני לא צריכה את זה

אני מאוהבת עכשיו באחר. אבל איתו זה כבר סיפור אחר\:

חח מצחיק אותי, ראיתם אותי, את אליס, באותו פוסט מתאכזבת פעמיים מאהבה בגלל שני בנים שונים.

בחיים זה לא יצליח לי. עם אף אחד מהם אני לא מדברת. הם לא מעוניינים.

ביטחון עצמי יכול לשנות את עולמך. את זה אני גיליתי, כדאי גם לך.

האשליות הכי גדולות הן האשליות שאתה משלה.

אם תמנע מאשליות האושר יאיר לך פנים.