די אוקיי? די.
נמאס מהפוסטים הדיכאוניים שלכם (:
וגם שלי האמת.
שום דבר לא מושלם,
אבל אנחנו צעירים, אנשים. אנחנו צעירים.
הכל יעבור, חיים ארוכים עוד לפניכם.
אני מסתכלת על המבוגרים, על ההורים והמשפחה שלי ואומרת לעצמי
כמה הם כבר בעלי נסיון, ובטח יש המון דברים שהם היו רוצים לעשות, אבל עבר זמנם...
בואו ננצל את הזמנים האלה
הזמנים האלה שלא יחזרו, ישארו רק בזיכרון.
צאו, תבלו, תעשו דברים שמזמן לא עשיתם
תאהבו, תתאהבו, תצחקו, תתנסו, פשוט תהנו...
דנה, ההשראה ממך חמודה שלי3>
אז למה קשה לי להתחבר אליך? כי אומרים לך את זה שוב ושוב ולא עוזר כלום!
תמיד יוצא שהכל בסדר בסוף, אבל תמיד תישאר תקוע בדיכאון שלך ולא תלמד לעולם להתעודד ולחשוב חיובי.
אז מה אני יעשה, אני מתחברת להרבה סוגים של אנשים, גם ששונים ממני מאוד. אבל כזה חוסר אופטימיות?
אני חושבת שזאת בעיה אמיתית שלצערי אין לי איך להתמודד איתה.
מצטערת, אולי תלמד מתישהו לשנות את זה ואז נדבר...
מחר טורניר ט'-י' ברעננה, יהיה כיף 
תאחלו לי בהצלחה, יש סיכוי לניצחונות...
שיהיה חופש טוב וניפגש בבצפר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
