| 1/2008
פרק 2 - "על החיים ועל המוות"
"בוז'רי, שם הילד היה, כך או כך היה צריך לקנוד.לקנות או..אוכל מהחנות הסומכה..סמוכה."הקריאה ווינטר את ההמשך של הסיפור אותו קראו הילדים בשיעור
"מספיק" אמרה המורה, ונתנה לתלמיד אחר לקרוא את ההמשך.
ווינטר, שלא הספיקה להציץ ב-מה שכתוב בפתק, והייתה סקרנית מכדי ריכוז בשיעור, הציצה בפתק.
"ווינטוני," כך התחיל המכתב
'איזה שם חיבה מוזר' חשבה ווינטר בהתפעלת, והמשיכה לקרוא.
"אני.... הייתי רוצה לצאת איתך, תביני.. יש לי.. די רגשות כלפייך..הם לא עצומים, אז.. בגלל זה רציתי לצאת איתך לדייט כדי להכיר אותך עמוק יותר, ולחדור לנשמתך. אני מקווה כי תסכימי להצעה, ושתאהבי אותי לא פחות משאני אוהב אותך.
זיקוק."
'זיקוק? מה הוא זיקוקי די-נור?' חשבה לעצמה ווינטר, בחיוך קטן ומגוחך.
"הו, ווינטר, את רוצה לשתף אותנו במשהו?" אמרה המורה..
'תפסו אותי' היא חשבה, 'מה אעשה?'
היא פשוט שתקה. לא ידעה מה להגיד.
"זה..זה של.. מישהו, נפל על ה..רצפה, ולא ידעתי.. מה זהו ואם זה לי או משהו אז פתחתי.." היא גימגמה..
"זה..זה שלי, תענישי אותי" התפרצה סאמר לשיחה
"ואני עזרתי למי שכתב לכתוב את הפתק" התערבה בשיחה אן.
"תענישי את שלושתינו." אמרה ווינטר, וקרצה אל הבנות.
"ואותי! אני שלחתי את הפתק." התערב זיק
"טוב, כל הכיתה תיענש בסוף!" התפרצה המורה לוויכוח שנוצר בהדרגה.
"ואנחנו? לא!" אמרו ביחד נייל וטארה וחייכו אחת לשנייה ברשעות.
"כן, מקסימות שלי, עכשיו? כל הכיתה שלכם נענשת! טוב? תעבדו מעמ' 20-54 בחוברת כעונש, וזה עוד עונש קל" אמרה המורה ויצאה מן הכיתה, לדבר עם המורה מן הכיתה המקבילה..
מטוסים עפו באוויר, ניירות, מחקים..
ווינטר הסתובבה לעבר זיק, שישב מאחוריה...
"זיקוק" היא פנתה אליו, וצחקקה לעצמה
"מה, ווינטוני?" הוא ענה.
"כן, אני מסכימה" היא אמרה בהתרגשות. הוא ניסה לנשק אותה, אבל היא נרתעה אחורנית.
"זו עוד לא ההתחלה אפילו" היא לחשה לו, והסתובבה, מכינה את העבודה בחוברת.
כעבור חצי שעה סיימה ווינטר את כל שיעורי הכיתה, ונשמע צלצול להפסקה.
ווינטר התמתחה בכיסאה, ויצאה מן הכיתה.
"ווינטר, ווינטר" נשמעו צעקות מאחור
"הו, סאמר, אן.." היא אמרה בחיוך,
"אנחנו יוצאות ביחד, לא?" הן שאלו
"תקשיבו, יש לי..חוג" היא אמרה והלכה משם
"חוג באמצע בית הספר?!" שאלו את עצמן אן וסאמר. הן יצאו ביחד שתיהן להפסקה, ופתאום נתקלו בווינטר וזיק.
"או או" נבהלה אן,
"ווינטר, מה את עושה כאן? יש לך .. חוג קטן .. לא?" קטעה סאמר את השיחה של ווינטר וזיק.
-
זה די ארוך ><
אבל מכיוון שהיו בדיוק 6 תגובות [החמישית הגיבה פעמיים וזה לא נקרא, ואני הגבתי פעמיים >< ויש 9 תגובות, אז זה פחות 3],
אני רוצה עכשיו לפחות 8 P:
| |
פרק ראשון - על החיים ועל המוות. P:
פרק ראשון, ממ.. היה אחד הרבה יותר טוב, אבל הוא נמחק לי אז עשיתי על עיקרון אחר... תגיבו פלייז.. 6 תגובות ואני ממשיכה...
-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-
"מה זה?"
"זה ציפור?"
"זה מטוס"
"לא, זה סופר ווינטר"
סאמר, אן ו-ווינטר התפקעו מצחוק.
"ומה עם סופראן?"
"וסופרסאמר?"
"האמת? שגם הן גיבורות על" אמרה וויטר, וכולן צחקו.
"יאללה נלך לשדה?" שאלה סאמר בחיוך,
"אין לי כוח" התעצלה אן
"אויש נו, בואו" אמרה ווינטר, והן חייכו, התארגנו ויצאו לעבר השדה שהן מצאו מאחורי בית הספר.
"די! לא! מה ריין עושה שם?" הדפה אן את ווינטר וסאמר מאחוריה, והתחבאה מאחורי גדר, שליד השדה. ריין היה בשדה, הוא חיטט במקום...
"מה?! ריין, מה אתה עושה פה?" צעדה ווינטר אל ריין,
ריין, בלי לחשוב מי עומדת מאחוריו, לא הפנה את ראשו אליה וענה: "מנסה לברר את מי אן סאמר ו-ווינטר אוהבות."
"אהה.. אז תחשוב שוב לפני שאתה מדבר איתנו עוד פעם!" אמרה ווינטר וסובבה אותו אל כיוונה. הוא היה מבוהל, והלך משם במהירות. ווינטר נשפה בהקלה.
"זה מה שהיה חסר לי, שייראו במי אני מאוהבת!" אמרה סאמר.
"רגע, מה השעה?!" שאלה פתאום אן.
"8:16" אמרה בשיעמום ווינטר תוך כדי הצצה בשעונה.
"לא!! בואו נזוז לבית הספר" אמרה אן,
"אויש! נכון" התנערה סאמר.
הן רצו לבית הספר, מזלן שהתיקים שלהן היו עליהן עוד, כי הן כמעט שכחו אותם בשדה.
הן הגיעו בדיוק בצלצול, והגיעו לפני המורה למזלן. שני השיעורים עברו בשיעמום. הם כבר בכיתה ח', הם גדולים מכדי להתעניין בשיעורים.
ווינטר הזיזה בעצבנות את העפרון מצד לצד. 'איך ריין היה יכול לעשות לי את זה?! לנו!! אולי מישהו הכריח אותו? לא, לא נראה לי' חשבה ווינטר בליבה בכעס.
"המורה, ווינטר מעצבנת עם העיפרון הזה המכוער שלה." התלוננה נייל
"עיפרון ורוד הכי שווה, במיוחד עם נוצה מעל, כמו שלי ושל נייל, אבל את לא מספיק יפה בשביל להרשות לעצמך עיפרון כזה" אמרה טארה בשחצנות.
ווינטר נאנחה.
פתאום זיק נכנס לכיתה
"זיק מאחר, אני רואה" אמרה המורה
"סליחה המורה אני.." אמר זיק באי נוחות
"תסתום ותשב" קטעה המורה את דבריו,
הוא השתתק וישב במקומו
"פססט" הוא לחש לווינטר באמצע השיעור.
הוא העביר לה פתק.
ווינטר התרגשה וצמרמורת עברה בה, מה כתוב בפתק?!
ווינטר פתחה את המכתב [פתק] אט אט ...
-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-
תגייבו D:
| |
פוסטפתיחה. P:
פרימרו, פוסט פתיחה.
אני מאיה, אני ב-28 ל-5 אהיה בת 11, ואני אוהבת לכתוב המון.
אני אכתוב כאן המון סיפורים, אבל אתחיל באחד, אם יהיו תגובות אתחיל בשני, באותו זמן בעודי כותבת את סיפורי הראשון.
אזז.. אני בנאדם טוב לב וישר, וקל לי לכתוב המון דברים..
הסיפור הראשון נקרא: "על החיים ועל המוות"
מקווה שתהנו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
