הימים שעברו...

נמאס לי.

מהחיים,

מהחברות,

מהבצפ'ר,

מהמשפחה,

מהציפיות שלכם ממני,

מהציפיות שלי ממכם,

ממך.

מהעולם הזה.

דיי.

לא יכולה עוד, באמת.

כבר כמה ימים שהמצברוח על הפנים,

בלי חיוך, בלי משהו, בלי כלום..

פשוט חרא לי, שאני אפילו לא יודעת לבטא את עצמי.

אין על מי לסמוך,

חוסר חברות מטורף,

כנראה שאני שקוע באחת, שהיא באמת אמיתית איתי כרגע,

היא היחידה שבאמת יודעת לעודד אותי, לגרום לי לחייך,

ואולי באמת, רק בשבילה אני מחייכת בכמה ימים האחורנים.

שאר החברות..?

אין שאר.

כל אחת מאכזבת בזמן אחר.

אחת איכזבה כבר בתחילת שנה אחרי שעברה בצפ'ר, הקשר שלנו? אין קשר.

והשנייה, סתם, זה יותר מדי מורקב ומסובך, שנמאס לי לטחון ת'מים האלו..

גם ידידים לא נשארו לי,

אני מאבדת את כולם.

את עצמי בעיקר.

למה? אוף למה?

כ"כ מסובך, קשה, חרא.

בא לי לבכות.

המצברוח ?

על הפנים .

למה ?

אלוהים יודע .

טוב, כמו כל בוקר מראשון עד חמישי - בצפ'ר.

היום באתי, כמו אתמול.. בחרא מצברוח, עייפה, מבואסת, לא מחויכת ומלאת אנרגיות,

הבוקר התחיל שסתם צחקתי עם כמה בנים, ונגמר בלהאכיל את מעין ב"לובלו" חעחעחע..

נשמע כיף ? ווואלה כן .

בין לבין, לא היה משהו..

הייתי מצבורחת, חסרת חברה אפשר להגיד, וסתם.. במצברוח מעפן..

טוב , אולי כן יש סיבה לזה, המחזור ?

שגם איתו יש סרטים... יותר מדי.. [ כנראה ]

ממ.. יש עוד סיבה,

טוב, אז היא.. ממ.. את ?

את קוראת פה. אני יודעת.

אני בטוחה שכבר ממש לא מפריע לך המצב בנינו,

עכשיו את סוףסוף יכולה "להחזיר" לי על הכל.

אני לא יגיד שאת לא מצליחה, כי תראי אותי עכשיו, כמה שאני שקטה, ועצובה..

ואת ? נהנת עם החברות ה"חדשות" שלך, צוחקת מחייכת, שמה עלי זין .

סבבה. כנראה שזה מגיע לי .

אבל , אל תתפלאי למה אני עושה פרצופים אחרי זה טוב?

יאללה, סופ"ש מגיע, חיכיתו לו כ"כ הרבה זמן, אחרי השבוע הזה.

שבת שלום .