טוב.. אז אין לי מ-ו-ש-ג!! מה קרה לי בימים האחרונים,בשבוע האחרון,בזמן האחרון,טוב הבנתם...

בקיצור.. עשיתי לעצמי קצת חופש... אולי קצת יותר מידי חופש.. לא באתי לביצפר עשיתי את עצמי חולה או שסתם הגעתי באיזה 11 ככה... אין לי מושג בכלל איך זה קרה אבל מה שאני כן יודעת שהרגשתי לא רק רע עם זה (לא שכיף ללכת לביצפר כן.. פשוט ביצפר זה אחריות ובדוגרי זה דיי חשוב אין מה לעשות..) אבל אולי הרגשתי ככה בגלל שאם אני מאחרת אפילו בשנייה כבר כל הילדים בכיתה מתחילים להעיר לי הערות ושמעו אז מה עם אני מאחרת הרבה?!? טוב המון! אבל אין מה לעשות זה בעיה.. ואני מנסה להתמודד איתה ותאמינו לי שההערות שלכם לא ממש עוזרות לי להתגבר על זה!! אז תנסו קצת אמ.. לא להעיר!!!!

כי זה ממש אבל ממש לא עוזר לי לא לאחר!!

הגעתי למסקנה שאני דילסקטית במתמטיקה! אין לי מושגגג מה אני עושה בכלל בהקבצה א'!! אני לא יודעת כ-ל-ו-ם!! איך אחרי 3 שבועות של התכוננות למבחן קיבלתי 47?!!?!?!!?!?! כאילו פאקינג!!!!! אבל מה שכן לא היו לי טעויות אני פשוט הייתי צריכה יותר זמן.. ואולי גם כמה פעמים עם מורה פרטית לא היה מזיק...

אבל החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולקחת מורה פרטי שילמד אותי את החומר החשוב של כיתה ח' שבגלל אדוארד המעצבן הזה!!! והטמבל הזה לא למדנו!!! אני פשוט לא מאמינה! כל כיתה ז' התלוננו עליו ובמיוחד הכיתה שלנו!! ושמו לנו את אותו המורה!! למה?!!?!?!!? אני לא מבינה איזה טימטום!!!!! אז מה אם הוא "גאון במתמטיקה!" זה לא חוכמה החוכמה היא לדעת איך ללמד והרוסי השמן הזה שתמיד הסביר לעצמו והסתיר לנו תלוח פשוט לא ידע! תודה לאל שיש לנו את שמשון הקטע שאני לא יודעת מלאא חומר וזה לא עוזר לי ששמשון המורה שלי! בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

שמתי לב שהמון אנשים עכשיו עוברים תקופות משונות... תשימו לב לכולם ותראו שכל אחד כבר נהיה במין כזאת חבורה משלו חברים משלו חיים משלו התנהגות שלרוב לא משתנה... והכי הכי דכאונות!!! אין מה לעשות לכל אחד יש תתקופות הקשות ואני חושבת שאפילו החברים הכי טובים לא ממש עוזרים בזה שאומרים אני תמיד פה לצידך, כי בדוגרי זה לא עוזר!! אז רדו מזה אנשים! אולי תחשבו לשנייה שהילד שבדיכאון בדיכאון כי הוא רוצה לחשוב עם עצמו?! אז מה שישבור תראש! אבל ברגע שאתה רואה שהתקופה הזאת נמשכת קצת יותר מידי זמן אפשר להתערב קצת ולעודד להגיד בספונטניות וכן אסטר!!!!!!! בספונטניות!!!!!! אולי תבוא אלי,אולי נרד לאספלד,באלך לקשקש,באלך לטייל!?  דברים כאלוווו...

בקיצור אלה שבדיכאון וקוראים לי תבלוג אל תגיבו!! חח סתם אני מציעה בסדר תחשבו לעצמכם קצת אבל תחשבו לא הייתם יותר מאושרים אם לא הייתם חושבים על כל הדברים האלו שעוברים לכם בראש?! הייתם... תאמינו לי.. אז קחו את עצמכם בידיים ותתחילו להנות!!! זה הזמן שלכם להנות!! בכיתה יא' אתם לא תהנו תאמינו לי!! כי לא יהיה לכם זמן להנות!!!!!! קחו את החיים בפשטות אתם בני נוער!! תשתחררו!!!!! אתם לא בני 36 עם 3 ילדים + כלב ואולי עוד איזה גור עם בעיות כלכליות קשות או הילד שלך חולה במחלה קשה, אתם בני 15 /14 קטנונים החיים עוד לפניכםםםם בקושי התחלתם אותם!! תהנו,תמצאו בני זוג(אני יודעת זה קשה אבל יבוא הרגע! אתם תמצאו את הבן אדם המתאים לכם! בבוא הזמן...) תהנו עם חברים,תצאו לבלות,תשתו מידי פעם אם תשתו שלוק או שתיים אתם לא תמותו אתם יודעים... תשתחררו הכי חשוב!!!!! תפסיקו כבר לריב עם כל העולם ולחשוב שאתם צודקים ושאם אתם תהיו בחור הקטן שלכם הכל יסתדר.. תעלו תמצב רוח!! ואגב ניב.. אני מצטרפת למחתרת!!! זאת המילה המדוייקת למה שזה! בגלל שאתם כולכם דיכאוניים אנחנו צריכים להיות חבורה מאוד שקטה שאפחד לא שם לב אליה של אנשים שמחים ומאושרים מהחיים!! קחו את הדברים הטובים בחיים שלכם!! ולא תמיד את הדברים הרעים וככה תראו.. העולם נראה יותר טוב! חוץ מהאלימות ואני בחיים לא ירד מהמקרה שילד פאקינג בכיתה ח'!! צוציק קטן דקר ילד בכיתה יב' שעוד מעד מסיים ביצפר ויוצא לצבא ולחיים האמיתיים!!! בעעעע

 תהיו שמחים!!=) ותעודדו!

וגם עם תעלו חיוך או שניים העולם לא יחרב!