אני לא שונה, אני מיוחדת(:

אני מרגישה חרא, לא יודעת מה תקף אותי ביומיים האחרונים, אבל אני לא ממש יוכל לתפקד בבצפר ככה. יש לי סחרחורת, אני רועדת, אני מתקשה לנשום. הדבר היחידי שמתאים למצב שלי הוא התקף חרדה.

את החופש ניצלתי עד רגע הקטן הספקתי המון ואני שמחה. אני עדיין לא מודעת שבאמת השבוע מתחילים ללמוד. לשבת בכיתות ולנסות לא להרדם ולהקשיב . אני ממש מעופפת לאחרונה ואין לי כוח לחזור ללמוד, לשגרה, למחוייבויות ..

ההשלמה עם המעבר לתיכון יבוא עם הזמן. נראלי אני אקלוט בשלב מסויים שאני כבר בכיתה י', ייקח זמן אבל זה יקרה. נראלי

ככה חופש, התיק שלי לא מוכן, אין לי ממש קלמר  אני צריכה לשים מדבקות על הספרים, נשארו לי הדברים הלא ממש חשובים לעשות הבעיה היא שאין לי כוח לעשות אותם, עוד מאט נתחיל ליפול ואז לעלות בדרך הקשה חזרה, יהיה טוב, אני בטוחה.

בא לי לקפוץ למים כבר (!)