הכרתי ילד אחד , מחברה. דיברנו שבועיים בטלפון , ב- sms ובאייסיקיו, כל פעם הוא היה אומר לי "לילה טוב אהבותי" או " בוקר מושלם לוב יו", ומאותו הרגע החלטתי שאני רוצה שהוא יבוא לקיבוץ.

הוא בא עם חבר שלו , ובעניי היה ממש כיף =) .

ישבנו אני ושתי חברות שלי איתו ואם חבר שלו, כשבתי שאני עושה את הדבר הנכון , חשבתי שהוא באמת מכיר אותי, חשבתי שהוא באמת אוהב אותי , חשבתי הרבה אבל גם טעיתי הרבה.

דברנו ממש מעט כשהוא היה כאן, כי כל אחד התבייש.

יום למחרת התעוררתי ב- 10 וישבתי שעה וחצי במיטה עם מחשבות שלא עוזבות אותי.

הוא אמר לחבר שלו שהוא לא אוהב אותי , וחבר שלו אמר את זה לחברה שלי, מה הוא לא יכל לבוא ולהגיד את זה לי..?  

באותה היום התחלטתי לכתוב ביומן שלי עליו .

אני יקריא לכם 2 קטעים :

"אולי לא דימיינת אותי כמו בתמונה, אז מה?! אני עדיין תמיד יאהב אותך, כי אתה חשוב לי וזה לא סתם, ואני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי אפ'פעם."

" כשהלכת ולא אמרתי לך שלום עם נשיקה הצטערתי על זה, תקשיב אני לא מפסיקה לחשוב אלייך, וזה אומר שאני מאוהבת בך , אני לומדת כל פעם מטעויות , אבל אתה זה לא טעות זו אמת :) .

 מאותו היום הייתי עצובה, בעצם מאותו הרגע שאמרת לי שאתה כבר לא אוהב אותי נהייתי עצובה.

אפ'פעם בן לא פגע בי כמו שאתה פגעת בי.

בצהריים חברה שלי התחילה לריב איתך ואם חבר שלך, ובערב כבר השלמתי איתכם.

אמרתי לך שאני רוצה להיות הידידה הכי טובה שלך , ואתה רק הייתה צריך להבטיח לי כמה דברים, אחד מהם היה :

'שבחיים לא תפגע בי כמו שפגעת בי'

ואתה הסכמת לזה ואני שמחתי =) .

הייתי יותר שמחה עם זה בכלל לא היה קורא. אבל אם זה כבר קרא אני מעדיפה שזה כבר יהיה איתך ולא עם מישהוא אחר.

ועוד משהו רציתי להפסיק לישמוע אותו אבל הוא פשוט לא עוזב אותי , השיר שלך :

אז אני מקווה שתלמד שבחיים לא תפגע ככה בילדה , כי אני הייתי פגוע ונישארתי פגועה מימך ..