הלב דופק לקצב המוזיקה, והגוף כמו נע מעצמו חסר שליטה, בין אורות צבעוניים המסמאים כל תחושה, לאינספור דמויות אפורות ברחבה, זאת השעה הארורה הזאת, בה מותר להיות קצת לא אתה.
זאת השעה הזאת בחצות הלילה, כשלמוח נמאס לנסות לחשוב, ועם שני צ'ייסרים של שיבס והרבה אדרנלין, אתה משכיב אותו ברעש לישון, טייס אוטומטי תופס את ההילוכים, ומפה רוקדים רק לאהוב.
אחת מבקשת את All I ever wanted, באס-הנטר מתאים למצב, "כל שרציתי הוא לראות אותך מחייכת," הוא שר, "כל שרציתי זה שתהיי שלי. אוה בייבי איך לא ראית שכל שאי פעם רציתי, זה שפשוט נאהב?"
השחר עולה לאיטו על יום חדש, ואני נזרק בחדר על המיטה, העיניים העייפות נעצמות מעצמן, ותמונתך מחייכת צפה מול עיניי, "את האחת", מהדהד השיר בראשי, "כל מה שחסר לי בחיי."
אז זה השעון המעורר שלי, סו וואט?
אתמול בערב/לילה הייתה חתונה של דוד שלי והיה פשוט אדיר,
חוץ מהחופה שטיפה ביאסה אותנו, הריקודים גם החסידיים וגם הרגילים היו מטורפים,
כיף לראות את המשפחה המורחבת כל כך הרבה בזמן האחרון, וכיף לי פשוט ליהנות בשביל לשמוח,
השבת שבת חתן בראבק :)
חוצמזה השבוע היה לפלוגה סד"ח בירושלים, ולי בתור סמל זה היה יותר סח"מ, שבוע חפשנות מתקדם,
כל השבוע שיחקנו פינג-פונג, ישבנו בשק"מ, ראינו סרטים, ואפילו עשינו יציאת סמלים אחת לבאולינג בירושלים,
אני די בטוח שבכל סיטואציה אחרת להסתובב ברחבי העיר עם קרוקס ובגדי ריצה היה מפדח,
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: