זה כאילו ברגע שאני פותחת את עמוד העריכה אני חוזרת להיות אינה של לפניי שנתיים.

אוקי ואיך ממשיכים?

טוב סבבה הכול נחמד?

לא , קשה,

וזה לא שכזה קשה, יש רגעי מנוחה, אבל רגעי המנוחה קיימים רק כי אני דוחה את הקשה,

ואז רגעי המנוחה הם רק רגעי סבל פנימי של חוסר ניצול נכון של הזמן שזורמים לחלומות

שבהם אנשים צורחים עליי וחלומות שבהם אני שוחכת ממבחנים ומעבירים אותי לגור בבית אבות.

איזה מצחיק שקוראים לי אינה.

תמיד רציתי שיהיה לי שם מיוחד,

ואני אינה, וזה רוסי,

ואין לי בעיה עם השייכות ,

רק שזה מצחיק, שאני לנצח ישאר רוסיה.

יותר נכון מולדובנית, אבל למי אכפת.

אני מרגישה הרבה יותר פתוח לכתוב כי בקושי יש כאן קוראים אני משערת,

זה נחמד.

בתחום הגברים אז ריק ואפסי, וכשאני מתחילה לחשוב על גברים לעומק אני נגעלת,

כי הם כול כך אותו דבר .

בחיי, רגש האהבה נוצר רק בשביל לכסות עם כול מיליון ואחד הפגמים שאי אפשר להתעלם מהם כשלא מאוהבים.

החלטתי שמעכשיו אני אתחיל עם כול הבנים ששמתי עיין עליהם,

 ( חכו רגע.. עוד שניה.. אוקי זה עבר )

בזמן האחרון אני עסוקה בעיקר בזה:

עכשיו אני קוראת את הספר" סיפור שמתחיל בדמעות" של אושרת קוטלר,

קצת קשה לי עם שאלות פילוסופיות, כי כול פעם שאני מתחילה להתעסק בהם זה רק מביא אותי לדכאון,

אז פחות או יותר קיבלתי החלטה פשוט לא לשאול שאלות,

מילא מתים, אף אחד לא יודע כלום , יש כול כך הרבה תאוריות שרק מבוססות על דימווים לעולם הטבע וכו' וכו',

אין עובדות, אז למה לרצוח לעצמי את הנשמה?

מה שכן, אני ממש מנסה לנתח את עצמי ולהבין מאיזה מניעים אני עושה את הדברים שאני עושה,

ולנסות לחלק את הדברים ל"עושה אותי מאושרת" ול"מבזבז לך את החיים",

ובחיי שאני לא מצליחה.

כי זה כזה מעורב, הכול הכול מעורב.

ירושלמי מעורב.

שניצל. אני צמחונית כבר חצי שנה ויייי

הייתי במולדובה עם אימא שלי לפני חודש,הכול לטובה.

יש מצב בעלה של בת דודה שלי ממלודובה רוצה לבוא לפה לעבוד,

ואני כול כך לא רוצה , כול כך, יואו חס וחלילה

הלימודים... פחות או יותר ממוצעים,

אני מאוד מקווה שלא יבוא לי חיידק מ"להיות רופאה" כי הציונים שלי לא מאפשרים את זה .

אשמתי הכי אשמתי שיש.

איך בא לי עוד פעם לארוע כמו החתונה של אחות של אביבה,

היה כול כך כול כך כיף.

האנשים שאני אוהבת,מוזיקה מעולה ,אין עשןןןןןןן, מקום יפה ולא חורבה מתפרקת שבכול רגע הקיר יקרוס,

האהא.

אתמול ראיתי לקט של ארץ נהדרת ועשו פרודיה משירים של חתונה:

"כולם שיכורים פה מהתחת, זה לא משנה אם נשיר "צלחת" צלחתתתתתת"

משהו כזה, זה היה קורע.

יאללה בכיף.