כןכן, סופסוף פוסט לא דיכאוני עם קצת ציטוטים D:
בדרך לטיול שנתי באוטובוס, המדריך חופר כרגיל, ובין חפירה לחפירה מזכיר את השם של הנהג, מוחמד.
אחרי כמה דקות:
גלעד: "אחמד תדליק את המזגן!"
היינו בבאולינג עם משפחת כהן (המשפחה של דר), ונכנסנו למעלית. הדלת נסגרת, והמעלית לא זזה.
דר בלחץ: "אעהאעהאעהאהע ניתקענו!!!"
אבשלימנסה ללחוץ על הכפתור של הפעמון.
נטע מתחילה לבכות.
אני: "לאיזה קומה אנחנו בכלל צכים להגיע?"
אמשלי מסתכלת על המספרים של הקומות, ואומרת: "משפחה של חכמים, לא לחצנו על שום קומה."
בפתור מערבית הילדה הכי פוסטמה ומפגרת בשכבה נכנסת לכיתה ומדברת כמו איזה עילגת.
אני לפישר: "מאיפה היא צצה ?!"
פישר: "במקרה הזה מהתחת ."
ביומולדת של עידו:
גלעד: "הבאתן ביצים לעידו?"
הילה: "כן בטח, זה הדבר האחרון שהוא צריך."
*יקח זמן להבין אתזה*
בטיול דר ועטר מתחילים לריב. (הם אחים אגב)
עטר: את מכוערת!
דר: אתה מכוער!
אבא: ת'אמת אתם דיי דומים..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
