oh yeah

כן כן, ניצן רותם חזרה.

איך היה? היה כיף לאללה!

היינו בלונדון, גולדסמית',

14 ימים בלי טלויזיה, מחשב, ואוכל נורמלי

ונחשו מה?

שרדתי!

החדרים חולקו ככה:

כל הישראלים היינו בקומה אחת, שבה 2 מזדרונות.

היו 8 חדרים בכל מזדרון,

אז היו אצלנו 8 בנות במזדרון, ובמזדרון השני 6 בנים ו2 בנות.

הילדים:

היינו 10 בנות ו6 בנים.

אני- מכירים

אופיר- מכירים

שלי- ילדה תימניה משוגעת וקורעת מצחוק, עולה לי'

דנה- ילדה ממש חמודה,מצחיקה עולה לי'

נופר- תימניה קטנטנה עם צחוק מתגלגל, עולה לי'

ירדן- באה עם רן,אחת הבנות החמודות, עולה לט'

ליאור- קטנטנה עם צחוק מצחיק, באה עם רן, עולה לט'

סהר- ילדה מוזרה שלא כולם אהבו אותה, רק שהיא גם לא קלטה את זה, עולה לט'

נוי- ילדה שמתה על דיסני, טיפטיפה מעצבנת, אבל חמודה, עולה לט'

סתו- ילדה שאף אחד לא יישכח, כל הבנים ירדו עליה כל הזמן, ואחרי כל שופינג איחרה ב-40 דקות, עולה ליא'

טל ר.- גר באנגליה 8 שנים אז היה לא מבטא מצחיק, ממש ממש חמוד ומצחיק, עולה ליא'

אבישי- שיער של קיפוד [קוצים ארוכים] מצחיק, עולה ליא'

טל ב.- שקט וחמוד, עולה ליא'

נועם- אחד שהכריחו אותו לבוא, היה שקט, אבל בסוף התחבר לכולם, עולה לי'

יותם- הילד הכי מעצבן בעולם, והיה מן "אאוטסיידר" עולה לי'

המדריכה:

למדריכה קראו יהודית, והיא בת 103.

היא לא התנהגה כמו מדריכה, היא התנהגה כאילו היא "חלק מאיתנו"

[לא אומר שאהבנו אתזה]

כל אחד שנא אותה בדרך שונה.

האוכל:

הדבר הכי חשוב.

רק שתדעו, שגיליתי שהאנגלים יותר קמצנים מהישראלים.

בבוקר:

קורנפלקס בגודל של הציפורן שלי, קורסון מהשנה שבא המדריכה נולדה,

וריבה וחמאה בגודל של הנחיר השמאלי שלי.

צהריים:

לפעמים ספגתי ברוטב דשא, כ-ל יום תפוח אדמה בטעם אבן, ומאכל ירוק.

ערב:

או עוף, או אורז, או פשטידות מגעילות.

אז לסיכום:

אחרי כל ארוחה,

בבוקר- באלך להקיא

בצהריים- באלך להתעלף

ובערב- באלך למות

הכרנו ילדים מהארצות סרביה, רוסיה, איטליה, פורטוגל, טוואן, טורקיה, וספרד.

הילדים ממש ממש חמודים, רק שהכרנו כמה עשרות אנטישמים. לא נעים.

אז לקחנו את המסן, וצילמנו תמונות(:

פאדיחות:

יום אחד היינו צכים לנסוע שעתיים באוטובוס לאיזשהו מקום.

אז בדרך חזור, היתי צכה דחוף פיפי, ובאנגליה אין דרך לעצור, כל הדרך זה ר-ק כביש.

אז כ-ל האוטובוס ידע שהייתי צכה פיפי, והיו איתנו גם ספרדים באוטובוס.

אז מאחורי ישב ספרדי ממש חמוד, ועזר לי להעביר ת'זמן.

האמת שהוא לא עזר לי כ'כ.

כי הוא סיפר בדיחות, ובקושי ידע אנגלית, אז צחקתי הרבה, וזה לא היה טוב.

התאפקתי שעה וחציי!!

פשוט לא יכולתי לזוז, לדבר, לצחוק, ולנשום.

הפיפי היה לי כבר בגרון מרוב שלא יכולתי לנשום!

עד שהתחלתי לצעוק על הנהג שעם הוא לא עוצר אז אני ישתין לו על הכיסא.

פתאום אני שומעת את כולם צועקים

"GO NITZI GOOOO!"

הרגע הגיע.

הגענו סופסוף לחדרים, וחברה שלי עזרה לי ללכת לשירותים S:

ביליתי בתוך התא אולי 20 דקות. וזה היה הרגע הכי מאושר בחיי.

D:D:D:D:D:D:D:D:D:D:D:D:D:D:

ציטוטים, איך לא?! :

שלי: "זה שזה אם סוכר זה לא אומר שזה יהיה ממותק"

שלי: "נופר! שמעתי אותך נרדמת!"

שלי: "מה, אתם הולכים לישון בלי להרדם?"

דנה: "זה שאתה לא אומר את האמת זה לא אומר שאתה משקר."

שלי: "HELLO DEAR, WHRE R U FROM?"

אני: "FROM YOUR ASS"

-כעבור כמה דקות-

אני מביאה לנוי עטיפה ריקה, ונוי לא לוקחת אותה.

אני שואלת את נוי: "SO WHRE DO I NEED TO PUT IT?!"

נוי: "IN YOUR COUNTRY"

יעני בתחת.

אני: "אני רעבהה!"

שלי: "רוצה שוקולד?"

אני: "לא שלי זה משמין"

שלי: "לא ניצן, השוקולד לא משמין, זאת את שמשמינה!"

אני: "אמא מה יש עליי?!?!?!"

שלי: "ריסים, אף, פה, גבות, עיניים......."

אנחנו רואים הצגה של ילדים במסעדה, ואני מצלמת.

אופיר: "ניצן על תצלמי עם פלאש! זה מפריעה לשחקנים!"

אני: "אופיר אלו בובות!"

סתיו שוב איחרה והתחלנו ללכת בלעדייה

דנה לאבישי: " איפה סתיו, מה אנחנו בורחים לה?"

אבישי לדנה:"אל תדאגי עם האף הארוך שלה  היא תרחרח אותנו עד לכאן"

בלילה האחרון התחלנו להשתגע, ועשינו מלחמת מים.

אני והבנות נכנסנו לחדר שלי שניה, ופתאום אנחנו רואים את הבנים מאיימים עלינו עם בקבוק מלא בפיפי!

כל הבנות צורחות, אבל אופיר אומרת: "זה ממש צהוב! אתם לא שותים מספיק!"

אם אתן רוצות לראות תמונות כנסו למקושרים שלי, ותלחצו על "סמרסקול בלונדון D:"

http://www.mekusharim.co.il/profile.aspx 

3>