עדכון!
-פרק 26-
"מממ..מה? מהזה?"-אמרה סול
על המסך נראה טום הוא נמצא במקום לא ברור..המבט שלו היה כבוי כאילו שהוא הולך לעשות משהו מטופש!
מהקהל התחילו להמשע לחשושים שרובם היו."מה זה?"
לפתע טום הרים התחיל לדבר..
"ג'ני אני מצטער אני יודע שזה יום מיוחד בשבילך אני יודע שזה אולי אל התזמון הכי טוב בעולם ושאני הולך להרוס הכל אבל..אני מוכן להסתכן בשביל זה..
ביל!
ביל אנ..
אני..
אנ..אני אוהב אתה אני אוהב את ג'ני בכל ליבי אני מוכן למות בשבילה ומי אם לא אתה יודע כמה קשה לי להתאהב..
ברגע שראיתי אתה הבנתי שהיא משהו מיוחד..אבל נמשכתי לסול וסול יפה שלי אני כ"כ מצטער כ"כ מצטער אני יודע שתשברי מזה ביל אני יודע שגם אתה..אני כ"כ מצטער שאני תמיד הורס הכל.."
ג'ני כבר לא יכלה יותר וניצלה את הרגע שטום הפסיק לדבר..היא בכתה ורצה הרחק מהעולם..
רצה בלי לדעת לאן..
לפתע היא אצרה.. והביטה סביבה היא הכירה את המקום זה זה היה הרחוב של טום וביל היא רצה מיד לבית של סימון מנגבת את עיניה הנפוחות מדמעות היא דפקה בדלת אפ'אחד לא ענה לה..
אז היא ניסתה לפתוח את הדלת והיא פשוט נפתחה לה..היא רצה בכל הבית קוראת בשמה של סימון ולא שומעת תשובה לאחר שהתיאשה עלתה לחדרו של ביל להביט פעם אחרונה בפניו היפות להריח את הריח שלו..
ולאחר מכן נכנסה לחדר של טום הוא היה הפוך לגמרי הכל היה מבולגן אבל אל מבחינת בגדים ממש הפוך כנראה כתוצאה מהתמוטטות עצבים היא התיאשה לגמרי וירדה לסלון התקרבה לכוון המרפסת היא הלכה בשקט עיניה עוד נפוחות מתקרבת ורואה שהחלון הגדול למרפסת פתוח היא התקרבה לאט לאט.. וראתה אתו שם שוכב מכופל בפינה היא רק התקרבה אליו בשקט...
"למה? "לחשה עליו ג'ני
הוא לא ענה לה..
"למה טום למה?"היא צעקה קצת..
"כי הוא צריך לדעת כי אנחנו לא מתבישים בקשר הזה והכי חשוב בגלל שאני אוהב אותך ואני לא מתביש בזה אני רוצה שכל העולם ידע..אבל שכול העולם ידע לא רק אני ואת ברור!"צעק עליה טום שכבר עמד ולא ישב מכופל..
ג'ני התקרבה על טום חיבקה אתו אליה..
הם התנתקו אבל עדיין עמדו קרוב..
לפתע הם שמעו רעש של דלת נתקרת..
שניהם ישר הפנו את מבטיהם זה היה...ביל!
עומד מולם מחזיק בידה של סול שניהם נראו שבורים עיניהם נפוחות ובידיהם היה משהו נוצץ.. ג'ני וטום לא ראו מה זה היה..
"את/ה! חשבתי שאת/ה החבר/ה הכי טוב/ה שלי..אבל מסתבר שלא כ"כ אה.."אמרו ביחד סול וביל
מחזיקים ביד אחת וביד השניה הדבק המנצנץ הזה..
"בב..ביל מה אתה מחזיק?"שאל טום..
"כלום את היד של מישהי שלא תבגוד בי לעולם.."אמר ביל ודמעה נוספת ירדה על לחיו..
"סול מה זה ביד שלך אל תעשי משהו שאת ץתתחרטי עליו!"צעקה ג'ני על סול
"למה אתם תקרבים עלינו כך.."-שאל טום וחיבק את ג'ני אליו..
ביל וסול התקרבו על טום וג'ני במבטים חווים אבל ממוקדים שיודעים טוב מאוד מה הם הולכים לעשות..
ביל וסול כבר עמדו בפתח המרפסת טום וג'ני עמדו אוחזים ידים בקצה המרפסת מפוחדים..
"ביל תפסיק..."צעקה ג'ני על ביל.."תפסיקי סול דיי את מלחיצה אתי.."צעקה טום על סול
"אצרוווווווווווווווווו.."נכנסה לפתע סימון!
ביל וסול לא הסתובבו אפילו
"ביל תאצצצצצ..."בילי הסתובב והסכין שלו נתקע לסימון ישר בטוח הלב..
"ביייייייייייללללללללללללל לא.. מה עשיתה.."רץ טום על סימון זאת.. זאת אמא.. זאת אמא של שלי של שלנו.. ביל אתה הרגתה את .. את אמא!"-צעק אליו טום ובכה כמו שבחיים לא בכה..
ביל סוף סוף יצא מהטראנס שנכנסה עליו..כך גם סול...
ביל לא הגיב הוא רץ משם לשדות שהיו ממש שתי מטר מהמרפסת שלהם פשוט רץ עד שכבר לא יכלו לראות אתו..
טום ישב שם בוכה סול עמדה בשוק וג'ני בכתה בטרוף היא כ"כ נקשרה לסימון וישר התקשרה למגן דוד אדום.. שהגיעו במהירות..
"טטום..אני אוהב אתך."הצליחה סימון לומר...
"שש.. זה בסדר אמא אני גם אוהב אתך וגם ביל אוהב אתך יותר מהכל.. הוא.. הוא לא התקוון הוא ניסה לעשות משהו.. אמא.. אני כ"כ מצטער.."אמר טום ובכה.."טום אני אוהבת את ביל תבטיח לי שתמסור לו את זה..""אני מבטיח אמא אני מבטיח...בכה עוד יותר טום.."כואב לי טום.."-אמרה סימון..."אני יודע אמא תשארי ערה אני חייב לעזוב אתך זה בסדר הם יקחו אתך לבית החולים אמא אני אוהב אתך.."-אמר לה טום וניתק סוף סוף מההלונקה שעליה שכבה סימון כאובה מלאה בדם..
"ששש.."לחשה לו ג'ני וחיבקה אתו שניהם בכו אחד לשני על הכתף..
"הכל באשמתי הכל באשמתי.."אמר טום..
זה הכל באשמתי הוא המשיך להגיש שוב ושוב..
הוא ממש האמין בזה..
"זה לא נכון מתוק שלי זה לא נכון.."אמרה שוב ושוב ג'ני והשכיבהאתו במיטה וכיסתה אתו.. נשכבה מולו והביטה בו כדי שלא ישאר לבד ברגע הקשה הזה..מחבקת אתו.. אליה.. מתחת לשמיכה שניהם בוכים ומעודדים אחד את השני..
***********************************************************************************************
|איפה ביל איפה הוא?|חשבה לעצמה סול היא הבינה שבבית של משפחת קאוליץ היא לא ישנה היום היא חשבה רק על פתרון אחד הדירה של..
*********************************************************************************************************
מה יקרה בהמשך אלוהים יודע..
3>
-לית-