רציתי לכתוב לך משהו הלילה.

חג אהבה שמח..

עופר אני אוהבת אותך!

-פרק 28-

אני לא עונה..חשב לעצמו ביל..

אבל הפעם הוא הביט במסך וזאת הייתה..זאת היתה..סול!

"הלו..."שאלה סול..

היא יכלה לשמוע את הנשימות הכבדות של ביל..

"ביל! ביל? אני יודעת שאתה שם תענה לי.. תעשה קול כדי שאני עדה שאתה שם.."-בקשה סול..

"אני פה..אני מפחד סול כ"כ מפחד..כועס ומבולבל בואי לפה.."-בקש ביל מסול ודמעות עמדו בעיניו..

"אני באה אבל אתה חייב להגיד לי איפה אתה.."אמרה סול

"אני במוטל קרוב לנהר..בבקשה תבואי.."הוא דיבר בלחש כאילו מישהו עוקב אחריו הקול שלו רעד..

"אני אבוא חסר לך משהו אני הביא לך בגדים...מאנדרס אני לא חוזרת לבית שלך טום וג'ני שם..ואממ..אתה יודע ש..טוב זה לא לפלאפון אבל זה חשוב.."אמרה סול

"לא משנה פשוט תבואי מוטל ג'ורדן וגריס" משהו כזה ושלא יעקבו אחריך פפראצי וכאלה! ואל תגידי לאף אחד לאן את הולכת או איפה אני..תעשי את זה מהר אני מחכה לך מתוקה.."אמר ביל וניתק..

"טט.טוב.."אמרה לעצמה סול והניחה את השפופרת מביטה על הדלת ורואה שאנדרס מביט בא מהצד השני של הדלת..

"זה היה הוא נכון?!"-שאל אנדרס והתקרב על סול שישבה על המיטה..

הוא התיישב לידה..

היא בדיוק רשמה את הכתובת על דף..

"מממ מה זה? מה זאת הכתובת הזאת?"-הנחית אנדרס על סול שאלה נוספת..

"אני יוצאת.. ואני צריכה בגדים אז.. אם אתה יכול לתת לי בגדים בשביל.. אווףף פשוט לא משנה אני ייקח לבד! תהיה זמין ואל תחשוב אפילו על לעקוב אחרי ואני רצינית אנדרס!"אמרה סול והביטה בו מבט מאיים..

"בסדר..."אמר אנדרס והגיש לה בגדים כאילו כבר היה מוכן לזה מראש..

סול ניגשה על אנדרס נתנה לו נשיקה ידידותית בלחי והלכה לכוון השלת..

"תמסרי לו ד"ש ושלא ידאג ושלא משנה מה אני תמיד אוהב אתו.. הוא כמו אח בשבילי.."-אמר אנדרס לסול..

המשפט הזה הדהד בחדר וכך גם בראש של סול.. היא כאילו חרטה אתו במחשבות היא תפס מונית למלון ודאגה שלא עוקבים אחריה..

***********************************************************************************************************************************************************************

"גן?"קרה טום לג'ני ברגע שניכנס לביתו..

"אני למעלה.."ענתה לו היא שכבה במיטה שלו בגופיה ובוקסר קצר צמוד כזה..

"אויש את כזאת סקסית..הוא אמר ונישק אתה..היום בערב הלוואי.. הוא אמר ושם את ראשו על הבטן השטוחה של ג'ני..

"אני כ"כ אהבתי אתה. "היא אמרה לו עוד לא הספקתי להכיר אתה וכבר כ"כ נקשרתי אליה..אני מניחה שהיא.. פשוט אדם שנקשרים אליו בקלות כזאת בגלל הטוב לב שלה והנחמדות שלה הסלחנות שלה.."אמרה ג'ני

טום התרומם אליה המילים האלה שג'ני אמרה הוא קיבל אתם בתור מחמה כאילו שהיא אמרה אתם אליו הוא כ"כ היה קשור לאמו כ"כ קשור..

הוא נישק אתה נשיקה ארוכה שלבסוף הוא נשכב מעליה וחייך עליה..

"את פשוט מקסימה.. אני כ"כ אוהב אתך..ג'ני אני התן הכול למענך.."אמר לה טום..

"אני אוהבת אתך טום.."-אמרה לו ג'ני

"תקשיב יש לי משהו רציני לומר לך.."-אמרה ג'ני והתרוממה למצב ישיבה..

"כן יפה שלי כל דבר.."-אמר טום ולא הוריד ממנה את עיניו עדיין שוכב לו בנינוחות על המיטה שלהם..

"אתה..אתה לא דואג לביל? כבר יומיים לא שומעים ממנו כלום!"-אמרה ג'ני

"ברור שאני דואג לו הוא אחי ואנחנו תאומים אני כ"כ מתוסכל פגעתי בו והוא ניסע לרצוח אתי פאקינג לרצוח אתי וזה קשה יל לדאוג לו אבל הוא אחי התאום אני מרגיש כמה שהוא מבולבל וכועס אוי הכעס שלו אני זוכר שכשאינו ילדים היה לו שק אגרוף שהוא נהג להכות אתו כשעצבנתי אתו.. הוא היה בד"כ תמיד עצבני וכאלה..אני תמיד לקחתי הכול בקטנה.. כמו שאת מכירה אתי.. אני דואג לו מאוד.. אבל לדבר אתו אני אל חושב שאני מסוגל..אני כ"כ קשור עליו אני ממש אוהב אתו..אני לא יצליח לחיות בלעדיו אפילו יום אחד.. בידיעה שהוא מת! אבל אני יודע שהוא לא.. הוא לא יתאבד או משהו כזה.. הוא מספיק שפוי בשביל זה.."-אמר טום וצחקק לבסוף..

"טומיק אני.. התקשרתי אליו איזה 100 פעמים והוא לא ענה אפילו פעם אחת השארתי לו 1000000 הודעות והוא לא חזר אלי פעם אחת.. אני מתה מדאגה.."-אמרה ג'ני ונשכבה לצדו של טום..

הוא חיבק אתה ואמר.."אל תדאגי ביל יודע לדאוג לעצמו.. הוא מסתדר בטוח!"-אמר טום..

"דבר אחד אני באמת רוצה...."אוסיף טום לאחר שתיקה..

ג'ני הרימה את ראשה לעיניו ושאלה..

"מה?"

"אני ממש רוצה שהוא יהיה בלוויה של אימא שלי סימון..אני יודע כמה שנינו הינו קשורים אליה אני חייב אתו לידי אחרת אני השבר שם אני אומר לך אני לא יכול לחיות בלעדיו ובלעדי אמר טום ועיניו התחילו לנצנץ..

"טום אני מבטיחה לך שהם לא מרצונו האישי הוא יהיה אתנו שם בהלוויה אולי לא נראה אתו אבל הוא יהיה.. הוא תמיד אתנו.. אמרה ג'ני

 הוא תמיד אתנו כאן בלב שלנו היא אמרה ונגעה בחזה של טום שהיה חשוף..

"אני כ"כ אוהב את האופטימיות הזאת שלך.. זה קסום בעיני.. אמר לה טום וחייך..

היא החזירה לו חיוך וחיבקה אתו.. אליה..

*********************************************************************************************************************************************************

זה בסדר אני פה.."-אמרה סול וחיבקה את ביל..

הוא לא הפסיק לבכות..הוא כ"כ היה זקוק לחיבוק הזה..

"אני.. אני לא מאין שכל זה קרה לי אני מרגישה כמו באיזה חלום או סרט גרוע.."-אמר ביל והמשיך לבכות ...

"ביל זה בסדר נשמה זה בסדר.. בוא נשב.. אני צריכה להגיד לך משהו.. חשוב!"-אמרה והתנתקה מהחיבוק של ביל

היא החזיקה את ידיו והביטה בעיניו.. הם התיישבו על המיטה וסול התחילה לדבר..

"אז כך.. ביל אתה זוכר שכשהסתובבת אז פגעת בסימון עם הסכין שלך.."-שאלה סול ולא הזיזה את עיניה ממבטו העצוב של ביל..

הוא רק הנהן..

"אז.. מסתבר שפגעת לה ישירות בלב היא נלקחה באמבולנס לבית חולים ניסו לעשות לה ניתוח והחייה אבל... כלום ביל היא נפטר כשעה וחצי בערך אחרי.."אמרה סול והפילו להספיק להגיד את המילה האחרונה וביל פשוט קם והתחיל לאגרף את הקיר..

"למה למה? למה? אלוהים למה?אני כזה טיפש.. אהאאאאאאאאאאא.."צעק ביל..

"ששש.. ביל ששש.. התקרבה עלי סול מאחורה וחיבקה אתו אליה..

"למה? צעק ביל אל תוך כתפיה של סול למה? המשיך ואמר ביל..

"דיי בילבילון דיי מתוקי.הלוואי היום ואתה בא אתי.. אני אעזור לך להיות שם.."-אמרה סול..

******************************************************************************************************************

3>

-לית-