רציתי לכתוב לך משהו הלילה.

אוקי חברה פרק אחרון אני ממש שמחה לסיים את הסיפור ולהתחיל סיפור חדש!

הכול מההתחלה עלילה חדשה דמויות חדשות וכמובן הכול סביב הלהקה הכי מדהימה בעולם טוקיו הוטל כפרה עליהם!

-פרק 30-

"אל תעשה את זה.."-אמר הקול..

"ביל הסתובב באיטיות עיניו זולגות דמעות כאובות..והעיפרון השחור שלו נוזל עד לסנטר..

ביל שתק עצם את עינוי ו..

התחיל להתנדנד..

"תפסיק.."צעקה ג'ני ובכתה.. דיי

המשיכה..

"אני לא מסוגל ג'ני פשוט לא מסוגל.."-הוא המשיך להגיד..

כוחות משטרה  רבים הצטברו למטה..

 לפתע עלו חברי הלהקה למעלה.. הם לא התקרבו לביל כדי לא להבהיל אתו ושלא ייפול..

גיוארג וגוסטב לקחו את ג'ני למטה והרגיעו אתה..

בנתים טום נכנס ראשו  נפול..

הוא הרים את מבטו והביט לביל ישר בעיניים והתחיל לשיר..

On top of the roof the air is cold and so calm".
I say your name in silence.
You don't want to hear it right now.
The eyes of the city are counting the tears falling down.
Each one a promise of everything you never found.

I scream into the night for you:
Don't make it true.
Don't jump!
The lights they won't guide you through.
The're deceiving you.
Don't jump!
Don't let memories go of me and you.
The world us down here out of view.
Please don't jump!"

ביל הביט בטום המום הוא שכח מהכול שכח מכל המצב שסביבו..

"אני אוהב אותך טום.. אוהב אותך כ"כ.."אמר ביל ונפל מטה..

טום ישר רץ לקצה הבניין מביט למטה.. בביל שצונח הוא יחל לראות את עיניו המבולבלות ולפתע איך שהם נכבות..ואת גופו נחבט בקרקע..

"לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא..ביללללללללללל.."צעק טום הוא הוריד את הכובע וזרק אתו מהבניין פיזר את הראסטות הארוכות שלו ונתן להן לעוף ברוח..

"ביל אתה יקר  לי יקר לי כ"כ.. אני לא יכול לחיות בלעדיך.."אמר את המילים האלה לעצמו שוב ושוב.. התמונה של ביל עומד על הקצה של הבניין מביט בו ואומר לו.. את המשפט הזה שמהדהד לו בראש עכשיו.."אני אוהב אותך טום אוהב אותך כ"כ.."..."גם אני אותך אח שלי גם אני אותך.."צרח טום... פפראצי הופיעו מקל מקום סאקי רץ הישר על טום שסרב לזוז משם הוא צרח לגמרי ולא נתן לאפ'אחד לגעת בו.. לא דיבר ולא זז.. רק ישב שם עם עצמו לא יודע מה לעשות אם עצמון קודם סימון אח"כ ביל אני לא יכול לחיות באומללות שכזו חשב טום.. לפתע ג'ני וסול עלו למעלה לקצה של הבניין מחזיקות יד ביד ואומרות לו.."טום אנחנו אוהבות אותך מתוק בו עכשיו למטה..

"לפתע הרגיש טום כאילו מאין אות של תאומים שכזה רק להבזק שנייה וזה כבה לנצח.. ברגע זה טום הבין הכל.. אני הולך לחיות בשביל שנינו.. זאת הייתה ההחלטה של טום אני פשוט מרגיש שביל רוצה שאני הינה מהחיים האלה בשביל שנינוא ני יודע את זה " אני אוהב אותך ביל יותר מכל דבר בעולם.." צרח טום..

"ואני צורח כדי שכולם העולם ידע ביל קאוליץ אתה היקר לי מכל אתה מסוס חיי ואני הולך לחיות בשבילך אחי האהוב הכי היקר.. " ולפתע נשבר טום ורץ על ג'ני וסול שחיבקו אתו..עליהן..

************************************************************************************************************************************************************************

-לאחר 5 שניהם-

טום וג'ני- התחתנו ונולד להן בן והם קראו לו ביל.. הוא אוהב לשיר.. הוא מאין יצור רב פעלים אוהב את העולם ומזכיר את ביל גם בחיצוניות!

גיוארג-יצא עם קלי במשך שנה אבל עזב אתה כי היא בגדה בו עם איזה בחור מצרפת..

גוסטב-המשיך לתופף כמו תמיד הוא ויולי עדיין בקשר עמוק הוא שוקל להציעה לה נישואין והיא בתשובה בטוח תסכים..

סאקי- הוא פשוט סאקי..

דיויד-כנ"ל

אוו והקטע הכי טוב..

סול- חודשיים אחרי המוות של ביל החלה סול להרגיש לא בטוב כאבי בטן המחזור מאחר והתגלה שיש לה תינוק בבטן כיום הוא כבר בן 4 ושמו הוא טום..היא נתקה קשר עם הלהקה למשך כשנה וחצי לאחר המוות של ביל ונעלמה לגמרי לאחר חצי שנה חזרה כאילו שלא נעלמה אפ'פעם מחוזקת מתמיד וחברי הלהקה וג'ני קיבלו אתה כמו תמיד וזכו מלהכיר את הילד המתוק שלה..

************************************************************************

"אימא למה קוראים לי טום/ביל?"

"זהו שם של מישהו אהוב חמוד שלי..

 אהוב מאוד!"-ג'ני/סול

3>

-לית-

"למה? צעק ביל אל תוך כתפיה של סול למה? המשיך ואמר ביל..

"דיי בילבילון דיי מתוקי.הלוואיה היום ואתה בא אתי.. אני אעזור לך להיות שם.."-אמרה סול..

**********************************************************************************************************

"אנדרס מה קורה?"-אמר טום והכניס אתו לבית שלהם..

"אצלי מעולה יש לי משהו לספר לך.. זה קשור.. לל.."הוא לקח נשימה והמשיך.."זה קשור לביל!"-סיים אנדרס..

"כככ..כן..תגיד הכל אני כ"כ דואג לו אני לא רגיל לזה שהוא לא לידי כמעט כל הזמן הווו..""טום תקשיב לי שניה.. זה ממש חשוב דיי לחפור"-קטע אתו אנדרס..

"כןן מצטער אני..מצטער.."-אמר טום וסידר את הכובע שלו..

"אממ.. זוכר את הערב הזה של היומולדת של ג'ני בקיצור אני יודע הכל.."-אמר אנדרס..

"מה אתה יודע?"-שאל טום בטבעיות..

"ש.. סול וביל..איימו עליך ועל ג'ני עם הסכין אני יודע.. אני יודע שביל דקר את סימון אני יודע שהיא מתה בגללו ואני מתאר לעצמי את ההרגשה שלו טום הוא צריך אתך.."-אמר אנדרס..

"אננ..אני מבין.. אני מרגישה כמה שעצוב לו אתה יודע תאומים אני מרגישה את הכעס שלו זה גורם יל חוסר מנוחה  אני לא שקט כבר יומים ועוד הלוואיה של האישה המדהימה הזאת שלנו... אני לא יודע מה לעשות אנדרס אנחנו כ"כ צריכים אחד את השני..א בל כ"כ לא יכולים להתמודד עם זה.."-אמר טום..

"ככןכן... בדיוק על זה אני מדבר בקיצור בערב הזהז אחרי שסידרתי אחרי המסיבה של ג'ני וסגרתי את האולם הלכתי לדירה שלי ובדרך מצאתי את סול מעולפת בכניסה לבית שלי.. היא היתה לגמרי מתה בהתחלה באמת חשבתי שהיא מתה לקחתי אתה לדירה שלי והיא התעוררה אחרי 5דקות..וסיפרה לי הכל.. טום היא שבורה.. ו..והיא עכשיו הלכה לפגוש את ביל.."-אמר אנדרס..

"מה? אתה יודע איפה ביל ואתה לא אומר לי?!"-שאל טום..

"אז מה נראה לך שאני עושה פה?"-אמר אנדרס..

"בוא נו מהר.."-אמר טום ולקח את המפתחות של האוטו שלו... בלי לחשוב פעמים..

"לא טום תקשיב.."-תפס אתו אנדרס ביד..

"הוא.. אממ.. ביל בקש מסול שלא יעקבו אחריה חוצמזה ש..יש לך הרבה לארגן בשביל הלוואיה של סימון בוא טום שב אח"כ נלך אליו.."אמר אנדרס.. והתישב ליד טום!

****************************************** ערב הלוואיה כולם בבית העלמין..********************************************

ערב הלוואי הגיעו רק אנשים מאטים והעירואה היה סגור רק לאנשים אחדים!

הגיעו אולי 15 בלחץ! אבל כך רצה טום שזה יהיה אינטימי..

"התכנסנו כאן היום..כדי להשלים אם מותה של סימון קאוליץ.."

"לאאאאאא.."נשמעוו יבבות של אנשים אפ'אחד לא האמין טום וג'ני בכו אחד אל השני ואנדרס לידם מ חזיק את הפלאפון שלו בודק את ההודעות מביל וסול..

"את בטוחה שלא מזהים אתי.."-שאל ביל את סול בפעם המיליון!

"לא מה פתאום תראה איזה בגדים לבשת אתה נראה כמו כמו טום!"-אמרה סול..

"אוקי! נראה לי שזה כי אנחנו תאומים אני מודע לאלוהים על זה ברגע זה.."-אמר ביל

"בוא נכנסים אל תמשוך תצומת לב.."-אמר סול והמשיכה ללכת הכל פעל כמתוכנן עד ש..

"טום מה אתה עושה פה אמרתה יל שאתה הולך לשירות..."אמרה ג'ני ואצרה את עצמה כשהבחור הסתובב אליה..

"אתה.. אתה לא טטום! אתה בב..ביל!?"-לחשה ג'ני

"באתו רגע טום חזר מהשירותים רואה את ג'ני עומדת שם מדברת עם הבחור המוזר וניגש אליה..

"היי "אמר טום ונישק אתה בלהט...

"ג'ני דחפה אתו ממנה. וטם לא הבין מה קורה..

עד שהסית את הראש שלו וראה שהבחור הזה מסתכל עליהם..הוא הכיר את הבחור..

טום שפשף את עיניו כלא מאמין..

"בבב..ביל?"-שאל טום

ביל לא ענה..

"חתיכת אפס.."-אמרה סול תפסה את ביל והם שניהם הלכו משם!

***********************************************************************************************************************

"אני שונאת.. אתך טום קאוליץ שונאת אותך !"-צעקה סול ונכנסה ללימו שלה ושל ביל שלקחה אתם למלון הנורמאלי היחדי באזור..

הם לקחו סוויטה נשיאותים ונפלו על הספות בתשישות..

"מתי הפרימירה שלך?"-שאל ביל בציניות את סול..

"מה?"-שאלה סול כלא מבינה..

"מה זה היה הסצינה הזאת ביציאה החוצה?"-שאל ביל.

"כלום הגיע לו מה אתה רוצה הוא חצוף מנוול והפילו מגיע לו יותר תרגעי את מדברת פה על אחי התאום.."-אמר ביל והביט בא..

"כן אבל.. בינינו אתה יצאתה יותר מוצלח אתה יודע היא אמרה והתקרבה אליו..

"בואי תוכיחי לי כמה את מוצלחת אמר ביל ונישכב מעליה נסחף לנשיקה ארוכה.. לאט לאט היד שלו נכנסה מתחת לחולצה אחרי מספר שניות הם  כבר היו עירומים מתחת לשמיכה..

*************************************************************************

"ביל אתה מדהים.."-אמרה סול וחייכה אליו..

"גם לך לא חסר..."-אמר ביל ונישק לה נשיקה קצרצרה..

"היתי צריכה את זה... בוא אתה טעים לי.."אמרה סול ותהקרה אליו לנשיקה לוהטת נוספת..

"טוב מתוקה שלי אני מת להתקלח את באה?"-שאל אתה ביל..

"לא אני רוצה לישון קצת וכשאני הקום אני התקלח וניצא או משהו.. " אמרה לו סול..

"נראה.."-אמר לה ביל..

"הוא נכנס למקלחת ולקח אתו את הפלאפון שלו..הוא הדליק את המים ונתן להם לזרום הוא לא נכנס למקלח ולא הוריד את בגדיו רק חיכה שסול תרדם זה לא לקח זמן רב.. הוא יצא מהמקלחת לסלון הסוויטה..וכתב מכתב קצר.. בן 5 משפטים..

הוא עלה לגג המלון היה רוח חזקה הוא סגר את המעיל הארוך שלו התקרב לקצה נעמד שם למעלה וחיכה.. חיכה לסימן שמשהו יקרה...לפתע הוא שמע רעש של פסיעות מאחוריו..

"אל תעשה את זה.."-אמר הקול..

"ביל הסתובב באיטיות עיניו זולוגת דמעות כאובות..והעפרון השחור שלו נוזל עד לסנטר..

ביל שתק עצם את עינוי ו..

******************************************************************************************************************************

פרק הבא פרק סיום מתחילה סיפור נוסף מכווה למשהו טוב{:

3>

-לית-

חג אהבה שמח..

עופר אני אוהבת אותך!

-פרק 28-

אני לא עונה..חשב לעצמו ביל..

אבל הפעם הוא הביט במסך וזאת הייתה..זאת היתה..סול!

"הלו..."שאלה סול..

היא יכלה לשמוע את הנשימות הכבדות של ביל..

"ביל! ביל? אני יודעת שאתה שם תענה לי.. תעשה קול כדי שאני עדה שאתה שם.."-בקשה סול..

"אני פה..אני מפחד סול כ"כ מפחד..כועס ומבולבל בואי לפה.."-בקש ביל מסול ודמעות עמדו בעיניו..

"אני באה אבל אתה חייב להגיד לי איפה אתה.."אמרה סול

"אני במוטל קרוב לנהר..בבקשה תבואי.."הוא דיבר בלחש כאילו מישהו עוקב אחריו הקול שלו רעד..

"אני אבוא חסר לך משהו אני הביא לך בגדים...מאנדרס אני לא חוזרת לבית שלך טום וג'ני שם..ואממ..אתה יודע ש..טוב זה לא לפלאפון אבל זה חשוב.."אמרה סול

"לא משנה פשוט תבואי מוטל ג'ורדן וגריס" משהו כזה ושלא יעקבו אחריך פפראצי וכאלה! ואל תגידי לאף אחד לאן את הולכת או איפה אני..תעשי את זה מהר אני מחכה לך מתוקה.."אמר ביל וניתק..

"טט.טוב.."אמרה לעצמה סול והניחה את השפופרת מביטה על הדלת ורואה שאנדרס מביט בא מהצד השני של הדלת..

"זה היה הוא נכון?!"-שאל אנדרס והתקרב על סול שישבה על המיטה..

הוא התיישב לידה..

היא בדיוק רשמה את הכתובת על דף..

"מממ מה זה? מה זאת הכתובת הזאת?"-הנחית אנדרס על סול שאלה נוספת..

"אני יוצאת.. ואני צריכה בגדים אז.. אם אתה יכול לתת לי בגדים בשביל.. אווףף פשוט לא משנה אני ייקח לבד! תהיה זמין ואל תחשוב אפילו על לעקוב אחרי ואני רצינית אנדרס!"אמרה סול והביטה בו מבט מאיים..

"בסדר..."אמר אנדרס והגיש לה בגדים כאילו כבר היה מוכן לזה מראש..

סול ניגשה על אנדרס נתנה לו נשיקה ידידותית בלחי והלכה לכוון השלת..

"תמסרי לו ד"ש ושלא ידאג ושלא משנה מה אני תמיד אוהב אתו.. הוא כמו אח בשבילי.."-אמר אנדרס לסול..

המשפט הזה הדהד בחדר וכך גם בראש של סול.. היא כאילו חרטה אתו במחשבות היא תפס מונית למלון ודאגה שלא עוקבים אחריה..

***********************************************************************************************************************************************************************

"גן?"קרה טום לג'ני ברגע שניכנס לביתו..

"אני למעלה.."ענתה לו היא שכבה במיטה שלו בגופיה ובוקסר קצר צמוד כזה..

"אויש את כזאת סקסית..הוא אמר ונישק אתה..היום בערב הלוואי.. הוא אמר ושם את ראשו על הבטן השטוחה של ג'ני..

"אני כ"כ אהבתי אתה. "היא אמרה לו עוד לא הספקתי להכיר אתה וכבר כ"כ נקשרתי אליה..אני מניחה שהיא.. פשוט אדם שנקשרים אליו בקלות כזאת בגלל הטוב לב שלה והנחמדות שלה הסלחנות שלה.."אמרה ג'ני

טום התרומם אליה המילים האלה שג'ני אמרה הוא קיבל אתם בתור מחמה כאילו שהיא אמרה אתם אליו הוא כ"כ היה קשור לאמו כ"כ קשור..

הוא נישק אתה נשיקה ארוכה שלבסוף הוא נשכב מעליה וחייך עליה..

"את פשוט מקסימה.. אני כ"כ אוהב אתך..ג'ני אני התן הכול למענך.."אמר לה טום..

"אני אוהבת אתך טום.."-אמרה לו ג'ני

"תקשיב יש לי משהו רציני לומר לך.."-אמרה ג'ני והתרוממה למצב ישיבה..

"כן יפה שלי כל דבר.."-אמר טום ולא הוריד ממנה את עיניו עדיין שוכב לו בנינוחות על המיטה שלהם..

"אתה..אתה לא דואג לביל? כבר יומיים לא שומעים ממנו כלום!"-אמרה ג'ני

"ברור שאני דואג לו הוא אחי ואנחנו תאומים אני כ"כ מתוסכל פגעתי בו והוא ניסע לרצוח אתי פאקינג לרצוח אתי וזה קשה יל לדאוג לו אבל הוא אחי התאום אני מרגיש כמה שהוא מבולבל וכועס אוי הכעס שלו אני זוכר שכשאינו ילדים היה לו שק אגרוף שהוא נהג להכות אתו כשעצבנתי אתו.. הוא היה בד"כ תמיד עצבני וכאלה..אני תמיד לקחתי הכול בקטנה.. כמו שאת מכירה אתי.. אני דואג לו מאוד.. אבל לדבר אתו אני אל חושב שאני מסוגל..אני כ"כ קשור עליו אני ממש אוהב אתו..אני לא יצליח לחיות בלעדיו אפילו יום אחד.. בידיעה שהוא מת! אבל אני יודע שהוא לא.. הוא לא יתאבד או משהו כזה.. הוא מספיק שפוי בשביל זה.."-אמר טום וצחקק לבסוף..

"טומיק אני.. התקשרתי אליו איזה 100 פעמים והוא לא ענה אפילו פעם אחת השארתי לו 1000000 הודעות והוא לא חזר אלי פעם אחת.. אני מתה מדאגה.."-אמרה ג'ני ונשכבה לצדו של טום..

הוא חיבק אתה ואמר.."אל תדאגי ביל יודע לדאוג לעצמו.. הוא מסתדר בטוח!"-אמר טום..

"דבר אחד אני באמת רוצה...."אוסיף טום לאחר שתיקה..

ג'ני הרימה את ראשה לעיניו ושאלה..

"מה?"

"אני ממש רוצה שהוא יהיה בלוויה של אימא שלי סימון..אני יודע כמה שנינו הינו קשורים אליה אני חייב אתו לידי אחרת אני השבר שם אני אומר לך אני לא יכול לחיות בלעדיו ובלעדי אמר טום ועיניו התחילו לנצנץ..

"טום אני מבטיחה לך שהם לא מרצונו האישי הוא יהיה אתנו שם בהלוויה אולי לא נראה אתו אבל הוא יהיה.. הוא תמיד אתנו.. אמרה ג'ני

 הוא תמיד אתנו כאן בלב שלנו היא אמרה ונגעה בחזה של טום שהיה חשוף..

"אני כ"כ אוהב את האופטימיות הזאת שלך.. זה קסום בעיני.. אמר לה טום וחייך..

היא החזירה לו חיוך וחיבקה אתו.. אליה..

*********************************************************************************************************************************************************

זה בסדר אני פה.."-אמרה סול וחיבקה את ביל..

הוא לא הפסיק לבכות..הוא כ"כ היה זקוק לחיבוק הזה..

"אני.. אני לא מאין שכל זה קרה לי אני מרגישה כמו באיזה חלום או סרט גרוע.."-אמר ביל והמשיך לבכות ...

"ביל זה בסדר נשמה זה בסדר.. בוא נשב.. אני צריכה להגיד לך משהו.. חשוב!"-אמרה והתנתקה מהחיבוק של ביל

היא החזיקה את ידיו והביטה בעיניו.. הם התיישבו על המיטה וסול התחילה לדבר..

"אז כך.. ביל אתה זוכר שכשהסתובבת אז פגעת בסימון עם הסכין שלך.."-שאלה סול ולא הזיזה את עיניה ממבטו העצוב של ביל..

הוא רק הנהן..

"אז.. מסתבר שפגעת לה ישירות בלב היא נלקחה באמבולנס לבית חולים ניסו לעשות לה ניתוח והחייה אבל... כלום ביל היא נפטר כשעה וחצי בערך אחרי.."אמרה סול והפילו להספיק להגיד את המילה האחרונה וביל פשוט קם והתחיל לאגרף את הקיר..

"למה למה? למה? אלוהים למה?אני כזה טיפש.. אהאאאאאאאאאאא.."צעק ביל..

"ששש.. ביל ששש.. התקרבה עלי סול מאחורה וחיבקה אתו אליה..

"למה? צעק ביל אל תוך כתפיה של סול למה? המשיך ואמר ביל..

"דיי בילבילון דיי מתוקי.הלוואי היום ואתה בא אתי.. אני אעזור לך להיות שם.."-אמרה סול..

******************************************************************************************************************

3>

-לית-