המרד לעצמאות-פרק שמונה עשרה
"אני פה לא צריך לצעוק"
"אנחנו חייבים לנסוע, אבא בבית חולים"
טום רץ להתלבש ותוך שתי דקות הם כבר יצאו מהחדר.
בשניה שהדלת נסגרה נשמעו שני צפצופים של הודעה חדשה מהמחשב של טום.
שניהם היו מאביו של טום אך זמני השליחה היו שונים.
המחשב הציג בגדול את ההודעה האחרונה שהתקבלה.
"זה לא נגמר עד שאני צוחק את הצחוק האחרון" היה כתוב.
אלכס והאיש הזקן
אלכס סובב את ראשו וראה את האיש הזקן שרונן דחף לבריכה.
"מה אתה עושה פה?" שאל אלכס מופתע.
"בדיוק מה שאתה עושה, באתי להזכר"
"המשפחה שלך גרה פה לפני הורי?"
"לא ממש"
"אז על מה אתה מדבר?"
"אתה תגלה בקרוב" אמר הזקן.
הוא התחיל לחלץ את דרכו ליצ יאה מהביניין דרך השברים.
"יש לי רק עוד שאלה אחת"
"שאל בני"
"למה המגע שלך הרגיש לי כל כך מוכר?"
"אתה צריך לחשוב בעצמך, את מגע של מי הוא מזכיר לך"
הזקן יצא מהבניין.
אלכס קם מהרצפה והתחיל ללכת.
הוא שמע משהו נשבר.
ופתאום הראשו שלו התחיל לכאוב.
הוא החליט לעלות במעלה המדרגות.
הוא ראה שם ילד על זרועות אביו, ואמו צוחקת.
הוא ידע של מי הצחוק, הוא גם ידע מי הילד.
אבל האיש לא נראה לו מוכר.
זה לא היה אביו של הילד.
טוב, לפחות לא לפי מה שאלכס זכר.
הכאב ראש פסק.
התמונה נעלמה.
רק חושך היה סביב אלכס.
ופתאום הכל הפך ללבן.
לבן מדי.
ההורים של ליאה
אבא של ליאה פתח את המעטפה.
במעטפה היו מס' תמונה של ליאה.
כמה בבריכה עם כל החברים שלה.
כמה בחדר, כמה באילת עצמה.
ואחת הראתה את ליאה שוכבת על רצפה, ומעליה בחור והם מתנשקים.
כוס התה שאמא של ליאה החזיקה התנפצה לרסיסים על הרצפה.
צרחה קטנה נשמעה מפיה.
'איך הבת שלי יכולה לצאת עם בן 19? להתנשק איתו בצורה כזאת? ועוד לתת למישהו לצלם? והכי גרוע לשלוח את זה להם?'
כל כך הרבה מחשבות התרוצצו במהירות ענקית בראשה של האם, שהכל פתאום התחיל להסתובב.
היא התיישבה על הספה, ובעלה הביא לה כוס מים.
לקח לה יותר מ10 דק' להרגע, ורק אז הם התחילו לקרוא את המכתב שהיה מצורף לתמונות.
כשהיא סיימה לקרוא את המכתב בפעם ה13 היא קרעה אותו לחתיכות קטנות.
"זאת לא הבת שלי" אמרה לבעלה.
והלכה לישון.
ליאה
הפלאפון של ליאה צלצל.
"אבא?"
"מכתב? על מה אתה מדבר לא שלחתי לכם כלום"
"תמונות שלי?"
"על הרצפה עם רונן?"
"מאיפה זה הגיע?"
"כן זה קרה, אבל תן לי להסביר.."
"אבא תקשיב לי שניה"
"אני אל שלחתי לכם שום מכתב ושום תמונות"
"אבא לא.."
"אבא?"
אבל השיחה כבר נותקה.
'מי עשה את זה?' חשבה ליאה.
היא הלחכה לחפש את רונן כדי לשאול אם הוא שם לב מי צילם אותם אז.
היא יצאה מהחדר ונתקלה בטלי.
היא הפילה בטעות את המצלמה של טלי.
"סליחה" אמרה ליאה.
היא התכופפה להרים את המצלמה.
אבל טלי עקפה אותה, והרימה אותה.
"זה בסדר" אמרה טלי והיה נראה כאילו היא בורחת משם.
'מוזר' חשבה ליאה והמשיכה לחפש את רונן.
פתאום תומר יצא מהפינה של המסדרון.
"ליאה" הוא צעק.
היא עצרה והמתינה לו.
"בואי רציתי להראות לך משהו"
"אבל אני קצת עסוקה"
"בבקשה זה דחוף"
הם נכנסו לחדר של תומר וטלי, אבל לא לפני שתומר בדק פעמיים שאף אחד לא שם לב אליהם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
(:dandy:)