אני מרגישה נורא. פשוט ילדה בודדה. החברים הם לא באמת חברים. המשפחה היא לא באמת משפחה. ואני לא באמת אני... אני לא יודעת איך כל זה קרא. איך פתאום בשנייה אחת הכל ישתבש. שנייה אחת הכל מעולה ושמח, ושנייה אחרת הכל גרוע ועצוב. אני מרגישה שבאלי פשוט למות. לא מעצב אלה מבדידות. אלה שיותר קרובים, פחות מבינים. אלה שיותר רחוקים יותר נוגעים ללב. אני מקווה שמישהו יבין אותי סוף סוף