אני באמת רוצה לכתוב פה על אנורקסיה, כי אני באמת מרגישה צורך לדבר על זה, ותאהבו או לא- יש לי הרבה מה להגיד.
אז- אנורקסיה , מה זה בעצם? זו מילה דיי גדולה.
אני חושבת שאנורקסיה זו דרך של בנות/(תאמינו או לא אבל גם)בנים , כשהם כבר מתייאשים מהדרך שבה הם מתנהלים ואוכלים, ולא מצליחים להגיע לייעוד האמיתי שלהם- הרזון. את האמת? אני לא אשקר, אנורקסיה עוזרת לרזות. אבל היא גם עוזרת לחלות בכל מיני מחלות, להגיע לאישפוז בבי"ח, לשנות את היחס שלך לאנשים ואת היחס של אנשים אלייך, לגרום לך להרגיש שונה מהחברה בה אתה נמצא, לגרום לגוף שלך להתרוקן מרגשות, להרס עצמי, ולעיתים אפילו למוות. אבל תבינו, כשאנשים רוצים להיות רזים, לא אכפת להם מכל ההשלכות. תאמינו לי- הם מודעים לזה טוב מאוד, הם לא צריכים שתגידו להם את זה בעצמכם. זה רק עושה להם עוד יותר רע והם מרגישים עוד יותר חרא, אתם לא מבינים?
הרי הם יודעים שהם עושים לעצמם נזק. אוקיי, אמרתם פעם אחת. אבל להגיע לרמה של תגובות נאצה וקללות בבלוג? כאילו - אנשים כאלה פותחים בלוג כדי לשתף אתכם במה שעובר עליהם, כדי לתעד את מה שהם עושים, בין אם זה טוב או רע. זה כמו סיגריות. כל אחד חושב אחרת, ולכל אחד יש את הדעה האישית שלו. אז לא צריך לכפות על מישהו את הדעה שלך. כאילו לפעמים אני פשוט באמת לא מבינה את האנשים שמקללים אנורקסיות... באמת...
מה אתם חושבים שכשאתם כותבים למישהי "מה את מטומטמת את לא רואה שאת רזה? פחחח טיפשה..." זה יעזור לה? לא ! זה רק יגביר לה את הרצון להמשיך באנורקסיה והיא רק תידרדר עוד יותר.
אני כל כך גאה באנשים שלא מתייחסים לתגובות האלה. באמת. כי לא צריך לשים לב על מה אנשים אחרים חושבים עליכם, אתם צריכים לאהוב את עצמכם, לא חשוב מה.
אז כן, זוהי לדעתי אנורקסיה, ומה שכתבתי פה זה רק דעתי, איך אני רואה את הדברים. אם אתם חולקים על דעתי / מסכימים איתה אתם מוזמנים להגיב.
ד"א, אני לא אנורקסית או משו כזה, גם לא שמנה. אני בסדר גמור.
ערב נעים,
מאיה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
