חשבתם פעם, לפעמים, שאתם יכולים להיות הורים הרבה יותר טובים מההורים שלכם? אני חושבת ככה. כאילו "אמאבא, תתבגרו כבר!!!" . נמאס לי, פשוט נמאס לי. אין מילה אחרת - נ.מ.א.ס !
אבא שלי סיים את הלימודים שלו לתואר ראשון במנהל עסקים. סוף סוף. הוא היה במשך שלוש שנים חוזר הביתה בראשון ורביעי בשעה 10 בלילה. לא הייתי רואה אותו כל היום. בשבתות הוא היה פשוט הולך לעבודה ללמוד, ונעלם עד הערב. כאילו, גם בשבתות לא הייתי רואה אותו. הייתי כל כך צריכה אותו. ואמרתי לו את זה. עכשיו, הוא סוף סוף, רשמית, סיים את הלימודים. כל הזמן הוא אומר לי "מאיה תלמדי כי אני לא רוצה שתגיעי למצב כמו שלי- אב ל-4 בנות, שלומד בגיל 40 ומשהו דברים שאת לומדת עכשיו. תשקיעי עכשיו שלא תגיעי לאיפה שאני הגעתי. רק עכשיו אני יודע כמה הפסדתי שלא השקעתי בלימודים..." . הוא עבר את המבחן! הוא קיבל מעל 90 במבחן האחרון שלו, וזהו. נגמר.
עכשיו אמא שלי רוצה תואר שלישי בחינוך מיוחד. נו באמת! כאילו.... 7 שנים עכשיו, יש לך 4 בנות, 2 תארים... לא מספיק לך??? תעשי תואר עוד 10 שנים, שכבר כולנו נהייה הכי גדולות. מה עכשיו? מה הלחץ? . ואתם לא יודעים מה זה אומר "תואר". פשוט לא יודעים. זה משפיע על כולם, ובעיקר עליי, שאני הבוגרת מכל האחיות. להיות בכורה (לפעמים) זה חרא. בעצם לא לפעמים, תמיד. ולא סתם חרא, אלא ממש חרא. חרא ענק. טוב חפרתי.
טוב די אן לי כוח לדבר על זה עוד. במילא בסוף הם ייעשו מה שהם רוצים. כי הם ההורים. זה כמו שיש כזה משפט "זה שאת הורה, לא עושה אתך אבא". אני לא אומרת את זה על ההורים שלי, חס וחלילה, אבל זה משפט מזה נכון. מה? אתם לא מסכימים? 
אז... ביום ראשון תעודות. כן, סוף סוף. חייבת חייבת מעל 90. חייבת. אין.
וואי מה זה לא בא לי ללכת מחר לביצפר. אולי אני יגיד שאני לא מרגישה טוב. אבל לא נראה לי שזה ייעבור חח אמא שלי תגיד "לא מאיה יש לך מחר גם היבטוריה גם מתמטיקה וגם אנגלית- את לא יכולה להפסיד מקצועות כ"כ חשובים". בעעעעעע. כבר נמאס לי מכל המקצועות החארות האלה, יצאו לי כבר מכל החורים. אני צריכה חופש. איפה אבא שלי, איפה, שהבטיח לי שייקח את כולנו לחרמון בחורף? איפה?!?!
טוב,
אני הולכת לראות באינטרנט את הפרק שהיה אתמול בהישרדות, כי פספסתי.
מקווה שההורים שלכם יותר... גמישים משלי. כי שלי פשוט.... ברזל.
חחחחחחחחחחח 
מאיה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
