אחזתי בידייה היפות מנשוא,
אמרתי לה את אשר חשתי בלבי הכאוב.
מלמלתי לה מילים כבירות, אך היא אינה הבינה אותי היטב.
היא החלה לרוץ כאילו אינני הייתי קרוב אליה,
היא כנראה לא הבחינה בי כמו שאני הבחנתי בה.
אני אוהב אותה אהבה עזה,
היא אינה יכולה להבין זאת.
היא הותירה אותי מאחור, גלמוד.
נאלצתי לחזור בעקבותיה,
כדי להוסיף את שאר מילותיי.
אך היא כבר לא הייתה יותר...
איך הייתי אמור להרגיש את הכאב שהיא הותירה בלבי,
כמו תקיעה נועצת של מחט, או אפילו חץ בלב אדום ורותח מאהבה עד כאב,
ואיזה כאב אני יכול להותיר אצלה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
