לפעמים ממש קשה לי עם עצמי מבחינת מצבי הרוח המשתנים. כל היום לא הייתה כמעט שמש, וידעתי שאני עובדת בערב, אז ביליתי כל היום בבאסה. למדתי פה ושם ורוב הזמן פשוט לא עשיתי שום דבר. ישבתי ובהיתי בשעון, ספרתי עוד כמה שעות נשארו עד העבודה. והעובדה שהיה חום אימים אבל לא הייתה שמש לא הוסיפה לכל הסיפור. פשוט יום רע, שהזכיר לי תקופות ממש רעות. פלשבאקים מפסח של שנה שעברה. שהיה כל כך כואב עד שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי. ולא היה לי אף אחד שם איתי. בעע. עושה ממש רע להיזכר בזה אפילו עכשיו. ובעבודה היו יותר מדיי אנשים, והייתי לבד במשמרת ובמאמץ גדול לא קרסתי. יצאתי מהעבודה בסוף הערב עם תחושת הקלה ענקית. ופגשתי כמה חבר'ה נחמדים. היה שם את הבחור. מפחדת לפתח ציפיות וחלילה להתאכזב, אבל נראה לי שהגיע הזמן. הגיע הזמן שלי, אחרי...8 חודשים, לא? - וואו, יותר מדיי. הוא ליווה אותי הביתה והיה משעשע. אבל בסוף לא קרה כלום. כצפוי. כי הוא ביישן ואני החלטתי לא לייזום דברים.
שבוע מעולה שיהיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Pegasus.