לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Where Is My Mind



Avatarכינוי:  Pegasus.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2008

11/7


כבר כמה ימים ברציפות שאני מתעוררת לפני השמש. והאמת? זה ממש נחמד. נכון שיש מחסור חמור בשעות שינה, אבל זה שווה את זה. היום נראה אחרת לחלוטין אחרי שרואים את הזריחה. אני מספיקה הרבה יותר ביום שלי. נכון שעוד לפני 9 בערב אני כבר שפוכה, אבל בקטנה. זה שווה את זה.

זה מזכיר לי את חטיבת הביניים. שמרוב העומס שהיה לנו מבחינה לימודית, לא הייתי מספיקה שומדבר אחה"צ. אז מה הייתי עושה? הייתי שמה שעון מעורר בערך שעתיים לפני הזמן האמיתי שהייתי אמורה להתעורר, בשביל..לקרוא. חח, היום בחיים לא הייתי מקריבה שעות שינה בשביל משהו כזה...

לימודים, לימודים, לימודים. הכל בסופו של דבר סובב סביב זה? מסתבר שכן. החיים שלי סובבים באופן מתמיד סביב הנושא, ובזמן האחרון במיוחד. הספירה לאחור עד תחילת הלימודים מראה היום 121 ימים. 121 days to go... זה מספר הימים שנשאר באמת לחיות. כי מהרגע שהרכבת תצא לדרך הכל ישתנה הכל. החיים לא יהיו כמו עכשיו. אולי נשמע כאילו אני מגזימה, אבל לדעתי אני לא. אני אומרת את זה על סמך עדויות וראיות מצד אנשים קרובים. ואחרי שהשבוע ביקרתי בפקולטה, שתהיה בקרוב מאוד הבית שלי, איששתי לעצמי את התיאוריה. אני אהיה בנאדם אחר לחלוטין שם. והאמת? אני משקשקת מפחד. ולא מהרעיון שזאת הולכת להיות חווייה חדשה, ממש לא. אלא מהבחינה שהפעם זה הדבר האמיתי. שעד עכשיו הכל היה הכנות לקראת זה. וזה - זה כבר משחק של ילדים גדולים.

אני רוצה שהרכבת תאט קצת. אני רוצה להיות בת 18 עוד קצת. באמת. זה מוקדם לי.

אבל רגע.

אם לא הייתי הולכת ללמוד, מה הייתי עושה? הייתי בטח ממשיכה לעבוד בעבודה הלא מספקת שלי. או שאולי הייתי עוזבת, ומוצאת עבודה אחרת, קצת יותר מספקת [כספית, כמובן]. העניין הוא, שלא הייתי באמת עושה משהו מעניין עם עצמי. אין לי נגיד את האומץ לארוז את התיק ולהתרחק קצת לאיזו תאילנד לדוגמה. בחיים לא הייתי עושה משהו כזה.

אז אני מתחילה ללמוד בעוד 4 חודשים באחד המקומות הנחשבים בארץ, באחת הפקולטות הכי קשות [ הסכם מעיד על כך, ולוז הסמסטרים]. והרי, זאת הייתה המטרה במשך כל השנים האלה.

הלוואי שהייתי יכולה להיות מישהי אחרת לכמה זמן. לראות דברים בזווית אחרת, לתפוס קצת פרופורציה.

הייתה לי מיני תוכנית לחודש שלפני הלימודים, משהו שחיכיתי לו במשך כמה שנים טובות. אבל כנראה שזה הולך להתבטל עקב בעיות טכניות של גיל. האמת, ידעתי שמשהו כזה הולך לקרות. זה היה קצת צפוי. אז כנראה שצריך למצוא תוכניות חדשות.

 

 


 

 

So I guess the fortune teller's right
Should have seen just what was there and not some holy light
To crawl beneath my veins and now

I don't care, I had no luck
I don't miss it all that much
There's just so many things, that I can't touch

I'm torn, I'm all out of faith
This is how I feel, I'm cold and I am shamed
Lying naked on the floor
Illusion never changed, into something real
I'm wide awake and I can see the perfect sky is torn
You're a little late, I'm already torn, torn

There's nothing where he used to lie
My inspiration has run dry
That's what's going on
Nothing's right

 

 

לופ אינסופי של אמת. של נוסטלגיה.

 

 

שבת שלום.

 

 

נכתב על ידי Pegasus. , 11/7/2008 07:39  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPegasus. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Pegasus. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)