חופשיה לעד.

מה אני אגיד לכם? התמכרתי. פשוט התמכרתי.

הדבר הזה שנקרא מחשב פשוט ממכר. מה אני יכולה לעשות?!

לא אכפת לי מה, אבל אני חייבת להפסיק איכשהו עם המחשב הזה.

הישרא בלוג הזה, האיסיקיו הזה והמסנג'ר וכל אלה כ"כ ממכרים עד שזה מרגיז כבר. אני לא חייה חיים נורמאלים אם אני כל היום במחשב. בדר"כ אני לא מעדכנת בבלוגים כל יום , פוסטים אחד אחרי השני. אבל הפעם הייתי חייבת כדי להודיע שהמון זמן אני לא בטוח אהיה בבלוג וגם לא בטוח אעדכן. דיי נמאס לי לבזבז את כל היום על המחשב. אוקיי, זה כייף והכל אבל אין לי זמן לכלום ואז אני סתם בלחץ.

החלטתי שאני פשוט מנסה לא להיות במחשב הזה כמה שיותר זמן. כמובן , אם יש עבודות מהבית ספר וכאלה אני כן אכנס למחשב. אבל לא לאיסיקיו, מסנג'ר ואינטרנט. אבל דיי, כרגע אני לא יכולה יותר. אני פשוט , לא סוגרת את הבלוג, אלא, פשוט...לא אכנס הרבה (בכלל לא הרבה).

לא משנה לי מה תגידו, אבל האנשים שהכי איתי כשקשה לי הם המשפחה 3> שאותם אני הכי אוהבת בעוווולם! וכמובן שגם החברות 3> שעליהן, אני לא אוותר, אני פשוט אוהבת אותן.

ונ"ג ? בכלל שכבה שחבל על הזמן 3>

אז יאללה, אנשים. ביי.. ותזכרו , אני אוהבת אתכם (: