כל-כך מוזר לפתוח תיבת פנדורה מהעבר שלך ולגלות מה חשבת, איך הבעת את עצמך.
מדובר בהפתעה לא קטנה עבורי, לא הייתי מודעת לעצמי כלל.
זה יכול להעיד על דבר כה משמעותי בחיי בפרט ואולי גם כאינדוקציה על חיינו כבני-אדם.
אנחנו לא מי שאנו חושבים שאנחנו, ואולי אם היינו מביטים על עצמנו מהצד אחת ל... היינו מגיעים לתובנה הזו.
ולמה אני מלאה אתכם?
כי לעולם לא הייתי מעלה בדעתי שכך כתבתי. בגילוי לב, בתחכום, עם חשיבה מעמיקה. כאילו מדובר באדם בוגר שעבר כברת דרך.
ושוב, למה אני מלאה אתכם?
לא ברור, כנראה שסתם התרגשתי וחשתי את ידי קלה על המקלדת.
אולי כי התגעגעתי לכתיבה, במיוחד לאחר שקראתי את נבכי ליבי כאן מגיל ההתבגרות.
יש סיכוי שאחזור,
עוד לא סגורה...