החיים הם כמו גלידה . כל אחד יכול לבחור את הטעם שלו:)

פרק ארוך קצת [=

" והוא הסתכל ואמר לי :

" מורן ? אני רוצה שתזכרי , ילדות חזקות לא בוכות ! "

אני הנהנתי , וניגבתי את דמעותיי .

אחר כך , יצאנו מהחדר והלכנו להכין פיצה ,

כמו שאני הכי אוהבת ."

פרק  2

החופש הגדול נגמר , עליתי לכיתה ז' ,

וניסיתי להשתלב בין חברים .

אבל גם זה לא הלך לי ,

הכרתי חברה אחת , שרית ,

היא הייתה החברה היחידה שלי בחטיבה, וגם היא עזבה , באמצע השנה .

הרגשתי כל כך לבד , חוץ מאבא לא היה לי כלום טוב אחר .

אבל אני זכרתי את מה שאבא אמר , למרות הצורך לבכות לא בכיתי .

כך עברו שנתיים שלמות ,עד שהגעתי לסוף כיתה ח' .

אבי קיבל קידום בעבודה ,והיינו צריכים לעבור לת''א .

לא הייתי צריכה להיות עצובה במיוחד,

הרי בכל מקרה לא היה אף אחד שהתעניין בי בביצפר הקודם שלי.

אבל למרות זאת הרגשתי קצת מבואסת .

עברנו לת''א , וכל החופש כמעט היה בבזבוז על סידור הרהיטים

והדברים בבית .

לא שהיה לי משהו מיוחד לעשות .

יום אחד לפני תחילת הלימודים ,

הלכתי לישון , התפללתי , שאני אכיר לפחות כמה חברים חדשים.

" דרינג , דריננג , דריננג דרינננג "

השעון המעורר צלצל !

היום הראשון ללימודים הגיע .

לא התרגשתי , כי פחדתי , ידעתי שלא יהיו לי חברים.

קמתי , לבשתי את הבגדים הכי יפים שמצאתי בארון .

חצאית כחולה עד הברכיים , שאמא תפרה לי פעם ,

וחולצה לבנה יפה עם פרפרים ורודים בצידה .

אכלתי ארוחת בוקר מהירה מאוד ,ואז אבא הקפיץ אותי לבית הספר .

ירדנו מהאוטו , וראיתי בניין מדהים ,עם חצר כל כך יפה וירוקה ,

ובאמצע שלט גדול וכתוב עליו באותיות גדולות :

" ביה''ס מע''וז חן " .

נכנסנו לתוך הבניין , לחדר המורים ואבא דיבר עם המנהלת,

 הוא נשק לי על הלחי ואיחל בהצלחה .

המנהלת הובילה אותי לכיתה ,

פתחה את הדלת שעליה היה כתוב , ט'2

ואז חשבתי לעצמי , שאין דרך חזרה .

נכנסתי לכיתה וכולם הסתכלו עליי במבטים  חדים ,כאילו אני חייזרית .

"הכירו – זאת התלמידה החדשה השנה ,

קוראים לה מורן . התנהגו אלייה יפה. שבי שם מורן ליד מור "

מור – ילדה עם שער קרה , משקפיים , עיניים חומות .

כל הילדים בכיתה העבירו גיחוכים קלים , והמורה השתיקה אותם .

בהפסקה אני ומור הסתובבנו יחד והיא הראתה לי את ביה''ס .

בצלצול , מור הלכה לשיעור הבעה , ואני לטכנולוגיה ,היא הסבירה לי את הדרך לכיתה .

הלכתי במסדרון הגדול והמלא, עם ספרי הלימוד בידי .

פתאום הרגשתי שנתקלתי במשהו, וכל הספרים עפו לרצפה.

הרמתי את ראשי וראיתי ילדה עם שיער בלונדיני ארוך , עיניים חומות דבש ,פנים מדהימות , ראית כמו המקובלת של השכבה .

היא אמרה לי משהו כמו :

" אוח , מותק ..תסתכלי לאן את הולכת , אני אלרגית לחננות "

זה היה כל כך מביך,

 אבל כשקמתי מהרצפה לא יכולתי שלהיות

עסוקה בסנובית הזו , כשמאחוריה עמד ילד מדהים -

יש לו שיער שחרחר , מבולגן ,עיניים כחולות , ופנים כל כך מדהימות .

הוא הסתכל עליי , עד שנפגשו המבטים בינינו ,

ואז הוא הפנה את גבו והלך .

" את בטח לא מבינה מי זאת אה ?

זאת שירן, מלכת השכבה אפשר להגיד.

היא כל כך תופסת מעצמה,כדאי לך להיזהר ממנה. "

נשמע קול מאחורי.

הסתובבתי וראיתי ילדה ג'ינג'ית עם נמשים.

" אה. אוקיי תודה , אני מורן "  אמרתי .

והיא אמרה לי ששמה מוריה,אמרה והלכה לכיוון הכיתה .

הצלצול לסוף היום צלצל,ואני יצאתי מבית הספר.

בדרך פגשתי את מור .

" נו אז איך היה היום הראשון פה ? " שאלה.

"נחמד . תגידי, הילד הזה מקבוצת הכדורגל. מי זה?" שאלתי .

" אוואו, נדלקת על הבן אדם הלא נכון .

קוראים לו נדב, כיתה י' .

מאז שהוא ושירן נפרדו אף אחת לא מעיזה להיות איתו ."

" מה?! אני לא נדלקתי עליו בכלל מה פתאום.

וגם אין סיכוי שהוא היה שם עליי אז זה לא משנה ."

" טוב זה גם נכון" אמרה מור

" רעה" אמרתי לה וצחקנו שתינו.

כשהגעתי הביתה , אבי קרא עיתון ושאל:

" נו מורני , איך היה היום הראשון בלימודים ?

הכרת חברים .? איך המורה ? "וכל מיני שאלות כאלה ,

ואני אמרתי שהכל היה יפה ,והכרתי הרבה חברות .

זה היה כמובן שקר מוחלט ,

אבל לא רציתי לבאס את אבא שלי שכל כך קיווה בשבילי .

עברו כמה שבועות, ולבנתיים הכרתי עוד כמה חברות.

בלימודים דווקא הסתדרתי מאוד , חוץ מהמבחן בגאוגרפיה ,

שבו קיבלתי 65 .

אבל הדבר הכי טוב שקרה לי ,

גיליתי שנדב , לומד בכיתת הביולוגיה שלי .

המורה נתנה שיעורים רבים ,

על השיעור הראשון \:

נשמע הצלצול , וכל התלמידים יצאו להפסקה, אני נשארתי לסיים את השיעורים בביולוגיה .

" את ממש חכמה אני רואה, אולי אני אקח ממך כמה שיעורים פרטיים "

נשמע קול .

הרמתי את ראשי ולא האמנתי שזה היה נדב.

אבל אז , שירן באה , היא שאלה אותו ,

" נו חתיך שלי , אתה בא כבר?

אה , בוא אליי היום בערב ,

נצא לסרט . יהיה כיף "

הוא הסתכל עליי ,ואני עליו ,

שירן שאלה : " קרה משהו נדב ?

ותגיד , מה אתה עושה עם המוזרה הזאת ?"

נדב אמר שלא קרה כלום , ושהוא ישמח לצאת איתה בערב .

ושניהם צחקו ..

כל כך נעלבתי , לא הבנתי איך הוא יכל לעשות את זה.

אבל הבנתי שזה כנראה הגורל שלי ,

הבנתי שהוא צחק עליי , ניסה ללעוג לי .

יום למחרת , הוא בא אליי ואמר לי ,

שהוא מצטער ושאני יחכה לו בסוף היום ליד הגן .

והלך , אני צעקתי לו : " בשביל שתנסה ללעוג לי שוב ?

לא תודה  ! "

הוא הסתכל , ואני הלכתי .