זאת לא אני.

כל הבכי, הדיכאון והבאסה.. זאת לא אני.

הסמים? גם לא אני.

לא יודעת מה עובר עליי.

התקופה הזאת... משהו בה היה כלכך מושלם, אבל יחד עם זאת כואב.

הסמים התחילו לפני הפרידה, לא התחלתי לעשן כתוצאה ממנה.

רק בואו נגיד, שאני מפסיקה עם זה. זה לא שווה אותי.

החיים שלי שווים הרבה יותר מסמים, אלכוהול, או כל בריחה אחרת מהמציאות.

נכון, עשיתי את זה.

אבל הגיע הזמן להתחיל את החיים שלי מהתחלה.

להחזיר לעצמי את מה שאיבדתי בזה שברחתי ממה שקורה לי.

תמיד אמרתי לכולם לא לברוח מהבעיות ושזה לא נותן כלום - הרגשתי צבועה שאני לא עושה מה שאני מייעצת.

אז החלטתי לעשות משהו בשביל עצמי.

נפרדנו? אוקיי.

קורה. זאת לא הפרידה הראשונה ולא הפרידה האחרונה שלי בחיים.

החלטתי לקחת את הכל בפרופורציה הנכונה ולקחת את החיים שלי בכיוון הטוב ביותר.

לא סמים, לא אלכוהול ולא שום דבר בסגנון.

היסבה שלקחתי את זה כלכך קשה היא שמזמן לא עברתי פרידה וכנראה שאיפשהו שכחתי איך מתמודדים עם זה.

התקופה שלי איתו הייתה אחת היפות בחיים שלי.

הוא בנאדם מדהים, לא משנה מה קרה בינינו.

אני לא מתחרטת על כלום.

הדבר היחיד שאני כן מתחרטת עליו הוא איך שבחרתי להתמודד עם הנושא.

זה שאני דוחה את הבעיות שלי, לא אומר שהן נעלמות.

הם תמיד שם, מחכות שאני אתעורר ואחזור למציאות.

אז הנה, חזרתי ואני כאן כדי להתמודד עם הכל.

שום דבר לא יפריע לי לחיות את החיים שלי ולהגשים את המטרות שלי.

אני גם מודה לכם. אין לכם מושג כמה שהיה לכם חלק בעניין.

חזרתי, מחודשת ואופטימית כמו שהייתי.

.Here's to my new life. Good Luck