כשהייתי קטנה, לא הפריע לי..
לא חשבתי על זה... רק ידעתי שהלכת ולא תחזור..
כשגדלתי אמא סיפרה לי.. לא היית בנאדם טוב...
לא הרעילה אותי נגדך... אבל אמרה לי למה אף פעם לא היית שם בשבילי..
סמים, אלימות... כזה בנאדם היית?
אפילו שניסית לחטוף אותי מהבית... כן גם את זה אמא סיפרה לי...
כשרצית לקבל כסף עבורי, כדי לברוח מהארץ.. אפילו את זה אני יודעת...
וכשהרבצת לאמא וראיתי.. ואז ניסית להכחיש ולהגיד שהיא הרביצה לך.. לא הייתי עד כדי כך תמימה.
ואחרי שנים של כלום אתה שולח לי תמונות שלך? בשביל מה?
כדי שאני לא אשכח אותך? שאני אדע שאתה חי? איפשהו שם?
זה לא מעניין אותי.

אבא זאת מילה חזקה...
מילה כבדה, מילה בעלת משמעויות מעבר למה שאפשר להבין, מעבר למה שאתה אי פעם תוכל להבין.
אחרי שנים של כלום, שנים של חוסר ידיעה, שנים של כעס שאני אפילו לא יכולה לתאר בפנייך...
אני רק יכולה להגיד לך...

מאוחר מדי.
אתה לא קיים בשבילי.

אין לך זכות לקרוא לעצמך אבא.
אתה פשוט לא.

הייתה בעיה להגיב, אז תנסו עכשיו, מקווה שזה הסתדר.