נכון שלפעמים אתם מתגעגעים לתקופות בחיים?
אז זה מה שקורה לי..
אני לא אגיד לכם שאני לא בתקופה מדהימה בחיים...
עם החברות, עם החבר הטרי, עם יחסים עם מכרים ואנשים שונים שאני מכירה... עם הידידים...
אבל יש בי חלק שמרגיש החמצה..
חלק בי מתגעגע וכואב על דברים שפספסתי..
אני מרגישה חרטה מסוימת... על דברים שלא עשיתי... או דברים שעשיתי ולא הייתי צריכה לעשות..
האנשים הכרתי כשרק הגעתי לאשדוד לפני שנה וחודשיים...
היו האנשים היחידים שבאמת באמת אהבתי..
לחבר'ה האלה קראו "השלוּח"... אנשים מקסימים... אחד אחד... עם לב זהב...כולם מאותה השכבה..
מקיף ו', שכבה י"ב... עכשיו סיימו...
הייתי איתם כל החיים... היינו יושבים בשלוּח... זה הפארק שמתחת לבית שלי.. כולם גרים פה מסביבי...
היינו יושבים שם שעות... רק צוחקים ונהנים מהכל...
אהבתי את כולם שם אחד אחד וזה היה הדדי...
יום אחד... אני אפילו לא זוכר איך זה קרה..... התרחקתי...
התחלתי להסתובב עם אנשים אחרים...מהשכבה שלהם... ובאמת... נהניתי גם איתם... מאוד...
אבל החמצתי..
לא נשארתי בקשר, ואיבדתי אנשים שהיו באיזשהו שלב בחיים שלי אנשים שהיוו חלק ענק מהחיים שלי..
אחת ההחמצות הכי גדולות שלי היו אלון [כינוי - כרובי].
כרובי הוא אחד האנשים שעד היום.. אני הכי מעריכה, מכבדת ואוהבת, ואני תמיד יאהב.
בנאדם מקסים שנותן מעצמו הכל.. שאוהב את כולם וכולם אוהבים אותו.. אחד האנשים הכי מצחיקים שפגשתי.
הוא היה הידיד הכי טוב שלי... הכי הכי טוב שלי...
הייתה איזשהי הזדמנות שלנו להיות ביחד, אבל אהבתי אותו בתור אח... ופגעתי בו.. לא רק כי לא רציתי אותו..
בגלל שעשיתי לו קטע מסריח.. [סיפור ארוך..ארוך מדי].
התחתנתי עם אלון... עד היום אנחנו הולכים עם הטבעות... עד היום... אחרי הרבה חודשים של חוסר קשר..
הייתה תקופה שהייתי חיה אצלו בבית.. היינו עושים הכל ביחד.. דבוקים אחד לתחת של השני...
וזה כבר כל כך שונה... אין לי את זה כבר כמה חודשים טובים ובזמן האחרון זה קשה לי...
והיום הייתה לי שיחה קשה על זה איתו...והנה אחד הדברים שהוא אמר לי:
"כבר מהתקופה של *צונזר* הייתי מתקשר ושולח הודעות ותמיד היה לך משהו אחר לעשות, או שהיית עוזבת הכל באמצע ופתאום נוסעת עם *צונזר* או עם *צונזר*..
ככה סתם, וכולם היו שואלים אותי מה קרה ולמה אנחנו לא ביחד יותר
..
ולא הייתי יודע מה להגיד להם כי אני בעצמי לא הבנתי מה קרה
..
אז אחרי כמה פעמים כאלה כבר התייאשתי, אני לא הכי קשור לחבורה שלהם אז גם לא יכלתי ליהיות איתכם ביחד את מבינה
..
פשוט חיכיתי שיום אחד את תתקשרי סופסוף ותגידי לי שעכשיו בא לך להפגש, שעכשיו בא לך לשבת איתי איפשהו בלי הפרעות באמצע ובלי שמישהו פתאום יצפצף לך ואני יישאר לבד
...אבל זה לא קורה, אז כנראה זאת הסיבה שאני לא יודע שאין לך חבר
..
וכנראה זאת הסיבה שלא יוצא לנו לשבת ולבד ולהגיע לשיחות מספיק עמוקות כדי שתרגישי שעכשיו את יכולה להגיד לי שיש לך חבר ולא לזרוק את זה ככה סתם בלי קשר כמו שאת אומרת
..
וכנראה שזאת הסיבה אנחנו עושים את השיחה המסריחה הזאת עכשיו
..
וכמה שאני לא אוהב לעשות שיחות כאלה הרגשתי שחייב
.."
כשהוא כתב לי את זה, התחלתי לבכות כמו ילדה קטנה..
געגועים וכאב הציפו אותי, ולא יכולתי לשלוט בדמעות...
קשה לי בלעדיו... הוא בנאדם טוב.. טוב מדי.
והוא חסר לי... אני מתגעגעת אליו ורוצה שנחזור להיות בקשר...
אבל איך עושים את זה?
איך מתקנים שגיאות של העבר?
שלכם, מבולבלת ומתגעגעת..
דנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
