אני רוצה שהשנה הזו תיגמר כבר..

כבר אין לי כוח לכלום ,

לא ללימודים , לא לידידות ,

כ-ל-ו-ם.

רוצה חופש ,

לקום בתשע כדי להוריד את קיוטו ולדעת שאחרי זה

אני יכולה להמשיך לישון.

אני עייפה פיזית ונפשית -

כל יום לעבוד על הטנגו , על הקפיצה , על הריקוד , על הקטע

עד להופעה זה חייב להיות מושלם .

היום הוצאתי את קיוטו בצעדי טנגו תוך

כדי שיחה עם דור,

אני הולכת בצעדי טנגו .

" תזוזו , תראו כמה אתן סקסיות , חושניות , דמיינו שאתן רוקדות עם אהוב לבכן.."

ככה אמרה המורה ,

נו באמתת ניראה לך שיש לי כוח לזה ?!

אבל ת'אמת לא יצא כזה גרוע .

" איפה הפוינט? תמתחו רגלים ! גבוה ! "

מאיה צורחת תוך כדי הקטע עם הקפיצות.

אין לי כבר כוח לראות את האנשים המעצבנים בבצפר ,

אין לי כוח לכל הריבים האלה ,

אין לי כוח לשום דבר .

היום הייתי כל כך תשושה ועייפה שאפילו אמא שלי הסכימה לא ללכת לבצפר.

אני כל כך דואגת שיהיה לו טוב בבית החדש

( אם אתם שואלים מי  ? אז אימצו את טבת :) )

אני מקווה שלא יחזירו אותו ,

מקווה שהוא שמח ,

אני רוצה ללכת לבקר אותו.

אני רוצה לראות אותו.

אני מקווה שגם איב בסדר כי הוא היה בלי התרופות שלו וזה לא טוב.

אני לא יכולה ללכת יום שישי לראשון אוהבת חיות

בגלל החזרות , יאווו ואפילו לא גמרנו את הריקוד בקלאסי

- זה עם הטנגו -

אני כל כך לחוצה,

מרוב לחץ ודאגות אני בקושי אוכלת ,

וזה לא אופייני לי

כי אני בהמהה שאוכלת 24 שעות ,

פה אוכלים איזה ביסקוויט ושם איזה קרקר..

וזהו .

אני רק רוצה קצת שקט , מנוחה , לספר לו ושהכל יעבור...

יולי ♥