לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קצת על החיים - קצת על החיים שלי

בלוג של נער בן 14, שמספר על החיים שלו, אבל תאכלס הוא מתעסק גם בכלל המין האנושים, קצת פולוסופיה, קצת יהדות, קצת פסיכולוגיה, והרבה בליבולי מוח.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2008

הישראלי האהוב...


נזכרתי בסיפור שקרה לי לפני כמה חודשים, אולי שנה, לא זוכר בדיוק. באותו רגע הבנתי מה זה הישראלי המכוער, והישרדות, התוכנית ה$^*^@# הזאת שכולנו מכורים אליה, לא תרגיש כל כך רע. אז הנה הסיפור:
יום אחד נסעתי לי על הרולרים שלי, ולא סמתי מגנים, נו, בסדר. אחרי קצת זמן נפלתי, טוב נו, קורה. כולי מתפתל מכאבים על הריצפה, עוברת לידי אישה, מבוגרת. 
עומדות בפניה, לדעתי לפחות, שתי אפשרויות לגיטימיות:
1. לעבור על פני, היא לא חייבת לי כלום ולכן  היא יכולה להשאיר אותי ככה בלי שום בעיה, אפילו לא הייתי כועס עליה, טוב, לא מאוד.
2. לעזור לי לקום, מעשה אדיב ונחמד, שהיה מעביר לה את היום בתחושה טובה יותר, מזכה אותה במצווה, ואם אלוקים לא קיים, אז עוזר לה טיפה עם המצפון.
אבל היא לא בחרה באף אחד מהאפשרויות הללו, היא בחרה להיות הישראלי המכוער, האגואיסט ובעיקר המתנשא. 
היא פשוט עברה לידי, הסתכלה לי בעיניים ואמרה משהו בסגנון "תלמד מעכשיו לשים מגנים".
בפעם האחרונה שבדקתי, היא לא הייתה אמא שלי, לא ביקשתי ממנה שום עיצה, ובטח שבטח לא ביקשתי שהיא תתחיל לחנך אותי.
בסופו של דבר קמתי לבד, לא התחלתי לשים מגנים, וליכלכתי עליה בבלוג שלי, בנוסף, היא בשבילי סמל סטטוס לישראלי המכוער.
יום נעים.
נכתב על ידי , 27/4/2008 21:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 31




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליותם בן 14 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יותם בן 14 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)