קצת על החיים - קצת על החיים שלי

לפעמים הולך לי בחיים, לפעמים קורה ויש לי תקופה שקורים בה רק דברים טובים.

אני מאוד נהנה כשזה קורה, אבל אני מנסה להשאיר את עצמי על הקרקע,  אני מאוד מאמין בעצמי וביכולות שלי, אני יודע בדיוק מה אני רוצה לעשות כשאני “אהיה גדול”, אבל אני יותר מדי בטוח שאני יצליח.

אני חושב שאני שווה יותר מדי, שאני מוצלח מאוד, ושכל מה שאני ירצה לעשות אני יצליח. לפעמים הרגש הזה אצלי כל כך חזק שאני מנסה למצוא משהו שאני לא טוב בו, ז”א, ממש לא טוב בו. 

כל פעם זה מכה בי מחדש, בדיוק ברגעים הכי קריטיים הדבר שאני הכי גרוע בו בעולם.

אני אוהב מאוד להתחיל פרוייקטים, אני יודע בדיוק מה אני צריך לעשות כדי שמה שאני עושה יצליח, אבל אני אף פעם לא עושה אותו, אם זה שיווק, אם זה השקעה, אם זה לשנות את מה שאני עושה לגמרי, מה שגרר למצב שבו אני מוכר מוצר באינטרנט, ועד עכשיו מכרתי שתי יחידות, חלקכם יגידו, ואו! 60 דולר לעשר שעות עבודה לכיתה י’ זה יפה, אז זהו,  שבשבילי זה לא רק לא יפה, זה גם עלוב, יכולתי לעשות הרבה הרבה ביותר, אבל לא עשיתי את זה.

הקמתי מספר פורומים ולדעתי כבר עשרות אתרים, אבל אף אחד מהם לא הגיע רחוק, למה? כי ניסיתי לבד, כי עבדתי לדבר, וכי כל מה שאני עושה אני עושה לבד.

לעיתים אני מנסה להוסיף אנשים, לצרף, שיעזרו לי. אבל תמיד אני מסתבך, תמיד הם מפחדים שאני יעזוב אותם אבל תמיד, תמיד אני עושה את כל העבודה.

אתר כמו Ynet לא יכול שבן אדם אחד יעשה את כל העבודה בו, ואם אני רוצה להקים משהו דומה אני צריך עוד אנשים, אבל אנשים, הם פשוט לא יעילים, מה לעשות.

בזה אני כל כך גרוע, בלהגיד למישהו במה הוא לא טוב, אני פותח אתר חדשות, כותבים באתר, למה לקחתי איתי מישהו ללא כישרון קלוש בכתיבה עם יכולת ניסוח כל כך גרוע? יש דברים אחרים שצריך לעשות, הוא יוכל לעשות אותם, אבל לא, אני לא סומך עליו שיעשה שום דבר נכון, אני לא סומך על אף אחד...

אם אני יתן לו לעשות משהו ללא התערבותי אני יפחד שהוא יהרוס את זה, אם אני יתן לו להמשיך לכתוב אני יאלץ לכתוב כל כתבה שלו מחדש, אני לא יכול להגיד לו ללכת הביתה, הדבר הראשון שהוא שאל אותי כשהצעתי לו היה “אנחנו חמישים חמישים בזה, נכון?”

אני לא רוצה לריב איתו, אבל אני רוצה להגיד לו מה הוא שווה, אני לא יכול לעשות הכל לבד, אבל אני לא יכול לסמוך על אף אחד.