ארץ הפלאות של מושמושית

מה קורה אחיות שלי?  קבלו היום פוסט סוער במיוחד...

היום בטלויזיה היתה תוכנית על המסיבות המתוכננות ליום העצמאות ואז תוך כדי נשנוש החלטתי  שלכבוד שנות ה-60 למדינה אני אומרת שלום ולא להתראות. לא ,לא ליניר החתיך שעליו ספרתי לכם בפוסט הקודם ,  אלא למדינה.  ולמה? אז ככה –  (שיר יפה :]]] )

יש פה כל הזמן מלחמות, ו מלא עניים ברחובות, כולם הופכים לחרדים ומה עם הזכויות של הערבים?!

אני רוצה לצאת, לבלות ליהנות ממסיבה למסיבה, ואומרים לי להתגייס לצבא!

בכלל לא מבינה למה לא אוגנדה, תיכף נראה פה כמו ברואנדה

אני נוסעת לאוסטרליה – לראות פנדה. 

אז לא ממש יודעת אם אני נוסעת לאוסטרליה ( זה התאים בשיר ;] ) אבל בטוח לא נשארת כאן.

וברצינות – מה הקטע של ישראל? למה חייבים להיות במקום שבו יש ערבים? להתיישב להם באמצע החיים? יש מקומות הרבה יותר טובים מישראל.

אז אומרים לי ש "זה בגלל שיש לעם היהודי קשר למולדת שלו ושיש לנו זכות היסטורית על הארץ", אבל אז מה ? אני בכלל לא חושבת שאני קשורה לעם היהודי הזה, שרק כל היום שונא את כל מי שזה לא הוא.   מה קשור לי עכשיו העבר וההיסטוריה? אני רוצה לחיות בעתיד, לא פעם, לא בימי משה רבנו!

קיצר, אני הולכת לדבר עם מאם ודדי על הדבר הזה, אולי ישלחו אותי לאחותי שגרה בUSA ואני אתחיל חיים חדשים וטובים יותר. יאללה ביי