היום הגיעה לבי"ס מישהי שלומדת באוניברסיטה, סטודנטית חמודה כזאת. המחנכת שלי הוציאה אותי מהכיתה ואמרה לי שמיטל, הסטודנטית , ביקשה לדבר איתי למחקר שהיא עושה. היא אמרה שהיא הייתה תלמידה שלה ושננסה לעזור למה כמה שאפשר .
אז דיברנו עם מיטל, אני ועוד שני אתיופים מהשכבה. היא התחילה להסביר לנו שהיא חוקרת על אתיופים, והיא לומדת חינוך וכאלה, ושאלה אותנו שאלות כמו מתי עלינו, אם נולדנו בארץ, למה עלינו, אם אנחנו מדברים בבית אמהרית, כמה אחים יש לנו, אם אנחנו מסתדרים פה בבי"ס וכאלה.........
זה לא כזה משנה – ברחנו משם כי היה חרא וגם פה במדינה הזאת חרא. שם שנאו אותנו וכאן גם.
רצינו להיות שייכים והפכנו להיות מנודים. לא מזמן קראתי שעשו הפרדה בבי"ס בין אתיופים לנ'צים (לבנים באמהרית). איזה כיף שיש לי את אסתר, שרה וישראל בכיתה שלי. אחרת היה מ – ש – ע – מ – ם!!!
ובעניין אחר... מזל שהיום כבר יום שישי ואז שששבבתתת!
אני אוהבת שבתות ממש. כולם רגועים ונחים . אבא ישן עד מאוחר ואמא בישלה הכל היום ומחר בטח תנוח ותוכל לשחק ולצחוק עם אחי הקטן ליאור.אחרי שאבא קם ביום שבת, הוא הולך לבית כנסת. זה מאוד חשוב לו. מזל שהקימו פה בית כנסת אתיופי כי אחרת הוא לא היה מבין כלום.
פעם חברה שלי מהאולפנא אמרה שהיא הייתה בבית כנסת אחר, אצל דודים שלה כי הייתה בר מצווה, וזה מה זה אחר ממה שהיא הכירה והיא הרגישה שהיא שונה מכולם. היה לה מה זה לא נעים עד שהעור השחור היפה שלה הפך אדום.
אני מה זה אוהבת את השקט בבית כנסת ואח"כ את הטיול ברחוב שכולם פוגשים את כולם ומדברים מילים יפות באמהרית. אולי שאני אהיה גדולה אז אני לא אשמור שבת עד הסוף כזה- לא לנסוע, לא לשים מוזיקה וכאלה – אבל אני בטוח אשמור על חלק מהדברים.
שתהיה לכולם שבת שלום ומנוחה!!!!!!!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הבחורה הזאתי