ואו לא ביקרתי פה מלא מלא מלא זמן, זה מטורף פשוט.
כ"כ הרבה דברים השתנו, עברתי על כל הבלוגים המעטים שפרסמתי.. נזכרתי בדברים שכבר ברחו מזכרוני ולא מטרידים אותי יותר.
החיים זרמו למקומות שלא האמנתי שאני יגיע אליהם,
אני והוא, זה שכ"כ שבר אותי באותה תקופה, חזרנו ונפרדנו ושוב חזרנו ושוב נפרדנו -
עד שהגענו לנקודה בה אנחנו עכשיו:
אוהבים בטירוף ומנסים לסבול אחד השני יומיום.
קשה
התרחקתי ממלא אנשים, מה לעשות שזה טבעו של האופי המחורבן שלי.
חזרתי להיות בקשר עם לא מעט אנשים אחרים, שזה גם כנראה מה שמאפיין אותי.
הכרתי מלא אנשים אחרים וכמו כן גם התקרבתי להמון המון אנשים שהיו כ"כ קרובים ואפעם לא הסכלתי לכיוונם.
טוב נו גם הם לא בדיוק עצרו עליי את מבטם כל בוקר בבצפר.
את הבגרויות של שנה שעברה עברתי בשלום עם ציונים מעולים ואני גאה בעצמי.
עברתי כיתה עם כמה חברות לכיתה הכי מצחיקה בארץ, אכן אכן כל השרוטים בכיתה אחת מצב קשה ביותר.
בזכות זה גם רכשתי כמה חברים וטובים ומדהימים ואויבת אחת נאצית ביותר
ציפי-אני יפצפץ-אותכם-אם-תאחרו-למפקד-בוקר
המחנכת הנורא נורא נורא אחראית שלי
כוסאמאשלהתמותאמן!
לימודים-עבודה-האו מתגייס ביום רביעי - והינה אין לי רגע אחד לעצמי,
אבל לא נורא לאט לאט
עברנו את פרעה נעבור גם את זה
משפטי אבא של שיר XD