"הוא היה האס. היא הייתה הג'וקר."
פרק 3

 אומרים שאהבה יכולה להיות מסוכנת. שהיא לא הגיונית. שהיא ברגע אחד יכולה להרים אותך,וברגע הבא להפיל אותך.
אומרים שאהבה יודעת לתת ולקחת,לנשק ולסתור...לגרום לך למצוא את עצמך באובדן חושים מוחלט.
אומרים שלהיות מאוהב פירושו לתת לבן הזוג שלך אמון מלא,ללכת אחריו בעיניים עצומות,אבל עדיין להיות מוכן לכל פגיעה אפשרית.
אומרים שאהבה היא כל-כך הרבה דברים,אבל מה היא בכלל? גם היא רוצה להרגיש אותה. 

בשיעור השלישי אלינור מצאה את עצמה הולכת במסדרונות בית הספר,לאחר שהתבטל לה השיעור.
"היי,ילדונת" קול גברי נשמע מאחוריה. היא נבהלה. "תירגעי זה רק אני" אמר. עכשיו היא זיהתה את הקול. זה היה תום.
"פחדנית" צחקק.
"לא,אני לא. " מיהרה למחות,בזמן שהיא מעיפה לעברו מבט חטוף.
"תוכיחי" ביקש ואותו מבט משועשע שכבר הספיקה להכיר,התנוסס על פניו.
"אין בעיה" לחשה בהרמת גבה,בזמן שהיא נעצרת. הוא נעצר גם הוא,מביט בה במבט תוהה.
היא לא ידעה מאיפה שוב האומץ השתלט עלייה,אבל היא מצאה את עצמה מתקרבת אליו,מרגישה את נשימותיו החמות על פנייה,את חום גופו ואת עיניו המופתעות מביטות בה קרוב מאי פעם.
באצבעותיה הדקיקות היא משרטטת את שפתיו הנחשקות,וכשמבטיה מצטלבים עם עיניו הם משאירים אותם משותקת,מהופנטת.
הוא כתגובה מחייך,מעביר את שערה אל מאחורי אוזנה,דבר שגרם לצמרמורת לחלוף בה ולסמוק להתפשט ללחייה.
הם מתקרבים עוד. עכשיו שפתיהם נוגעות-ולא נוגעות,ובדיוק בשנייה שהיו אמורים להיסחף לנשיקה עדינה אשר תשאיר טעם של עוד,ברכיה חובטות באזור הרגיש שלו.
"בשביל לתת בירכיה לתום אלון צריכים הרבה אומץ,לא?" לחשה לאוזניו כשחיוך ניצחון מתנוסס על פנייה.
"את לא נורמאלית" מלמל,נאנק מכאבים.
"אף פעם לא התיימרתי להיות אחת כזו" החזירה,מפנה אליו את גבה,אך עוד לפני שהספיקה להתרחק,ידו של תום אחזו בזרועה ומנעו לכך.
"תודי שאת מתה עליי" אמר ועל פניו התנוסס חיוך רחב ושחצני. "אני רואה את זה בעיניים שלך"
"יש לך נטייה להחמיא לעצמך יותר מדיי." עקצה.
"וזה כי יש לי על מה" השיב. היא מסניפה את ריח הבושם המשכר שלו,נמצאת באובדן חושים מוחלט כששוב שפתיהם נוגעות-ולא נוגעות,מתקרבות ומתרחקות.
"את אוהבת את המשחק הזה,נכון?" לחש לאוזנייה.
"אין לך מושג עד כמה" השיבה,שוב מתנתקת ממנו בחיוך,ומתרחקת כשהיא מרגישה את מבטיו הנעוצים בגבה..
תמיד הייתה לה את התדמית של הילדה השקטה והמופנמת בכיתה,אבל בפעם הראשונה בחייה היא חשפה משהו אחר,צד אחר שהיא אף פעם לא הכירה וידעה על קיומו. ולמען האמת,את הצד הזה היא אהבה.

"אני ראיתי טוב עכשיו?" שאל דין,אחד מחבריו הטובים של תום במבט משועשע.
"מסתבר" מלמל תום,ממשיך להביט באלינור המתרחקת.
הוא אהב בה הכול. החל מתווי פנייה העדינים,מהאופן בו העבירה את שערה החלק לאחור ועד עיניה שתלו בו מדיי פעם מבטים.
תמיד היה בה משהו שמשך אותו אליה. הוא הניח שמקורה של הסיבה הייתה בגלל שהיא הייתה שונה מכל מה שאי פעם הכיר והיה רגיל אליו.
היא הייתה היחידה שלא נפלה לרגליו,שלא ניסתה למשוך אליו תשומת לב או לכבוש את ליבו,דבר שדווקא אתגר אותו לכבוש את ליבה.
"אני לא יודע מי היא,אבל מה שבטוח יש לה ביצים של בת יענה" צחקק. "היא גם כוסית" הוסיף בהרמת גבה,מפשיט אותה במבטו.
"הלו,תירגע" החזיר תום,דוחף אותו קלות.
"תומי" שמע קול מוכר. הוא הסתובב לאחור,מבחין בנויה מתקרבת אליו,ועד מהרה הרגיש את זרועותיה סביב צווארו,מחבקות וכמעט חונקות.
"התגעגעתי" אמרה
"את ראית אותי לפני שעה,נויה" אמר באדישות,גורם לדין שעמד בצד לצחקק.
נויה הייתה כל הסטיגמות שאי פעם אמרו על בלונדיניות,וכן...גם לא היה לה הרבה שכל בקופסא.
"זה רק מראה כמה אני אוהבת אותך" חייכה במתיקות בעודה מניפה את שערה לאחור "אני יודעת שאנחנו לא זוג,אבל..."
"אבל...?" האיץ בה.
"מה אתה אומר שנבלה יחד את יום אהבה?" הציעה בחיוך.
"אני חושב שעדיף שכל יחד יבלה...-" אמר,אבל שוב היא קטעה את דבריו
"יופי!" חיוכה התרחב "אז בתשע תהיה מתחת לבניין שלי" הוסיפה ובלי לתת לו להשחיל מילה נוספת,היא נושקת נשיקה חטופה על שפתיו ומתרחקת.

"את רואה את ההוא שם?" שאלה מיכל בזמן שאלינור מתיישבת לצידה.
"מה איתו?" שאלה,מפנה את מבטה לאותו נער בצד ימין.
"שכבתי איתו" השיבה באדישות "ואת רואה את ההוא שם?" הוסיפה,שואלת. הפעם אלינור הפנתה את מבטה לצד שמאל,מהנהנת בראשה כתגובה כשהבחינה בנער. "שכבתי גם איתו" המשיכה מיכל בעודה נוגסת בסנדוויץ'. "יש לקטע הזה פואנטה?" גיחכה אלינור.
"כן,יש להם עכשיו חברה לבלות איתה ביום אהבה מחר" החזירה "רק אני נשארתי לבד" הוסיפה במרירות
"אל תדברי שטויות" צחקקה אלינור "כמו שאני מכירה אותך,קרוב לוודאי שתמצאי לך כבר איזה מישהו לבלות איתו את היום הזה"
"נקווה" חייכה ומיהרה להוסיף "תגידי,מה איתך?"
"מה איתי?" לא הבינה.
"יום אהבה ואת שוב לבד..אולי הגיע הזמן לצאת מתקופת הנזירות הזו?"
"כשאני אמצא את האחד"
"אלי,אל תהיי תמימה,בשביל למצוא את האחד צריך לעבור הרבה אפסים" נאנחה מיכל.
"אולי..אבל זה שווה את זה,לא?" השיבה.
"בחיי,את מסוג האנשים האלה שעוד מסוגלים להאמין באגדות,ושהנסיך על הסוס הלבן יציל אותן מכל רע"
"מה רע בלהאמין בזה?"
"שאולי הן לא מתגשמות?! זה פתטי!" אמרה,נוגסת שוב בסנדוויץ' "רק באגדות יכולים להיות כאלה האהבות
מטורפות שמתגברות על כל הקשיים,ולבסוף חיים באושר ואושר עד סוף היום הזה"
"טוב,את מדברת כמישהי שלא מאמינה באהבה"
"מדברת מישהי שלא רוצה באהבה כרגע. יש הבדל." תיקנה
"אין כזה דבר 'לא רוצה באהבה כרגע'. את לא בוחרת במי ומתיי להתאהב"
"אולי,אבל לי יש כישרון להדחיק רגשות טוב מאוד" אמרה,קורצת לעברה. "בכל מקרה,את באה איתי למועדון מחר גם אם אני אצטרך למשוך אותך באוזניים" קבעה.

משום מה,ישנה בעיה והמנויים לא מקבלים עדכון על הפרקים החדשים. אני מקווה שהבעיה תיפטר כמה שיותר מהר.

אז..עד לפעם הבאה,

אוהבת המון,

שושה 33>