"העבר שלי היה רצוף בטעויות שעכשיו בהווה אני צריך להתמודד איתם" אמר ולא ממש הבנתי את דבריו.

"זה קשור למקרה של היום?" שאלתי סקרנית ומיהרתי להוסיף "ואם כבר מדברים על המקרה של היום אתה חייב לי כמה הסברים על זה"

"אני אסביר לך הכול. וכן,זה קשור" ענה במהירות "רק שזה כבר לא היום,אלא אתמול. כל יום שמסתיים קוראים לו עבר,לא?" הוסיף קורץ לעברי.

"כל יום שמסתיים קוראים לו עבר,אבל לפעמיים יש ליום הזה משמעות בעתיד" אמרתי רומזת שמה שקרה אתמול בעצם יש משמעות לעתיד .

"רומזת משהו?" שאל

"מסתבר" עניתי קורצת לעברו "רק קח בחשבון שיש חדר אמבטיה אחד שבו אני מתעכבת הרבה ואתה עלול למצוא את עצמך שבוע בלי מקלחת" הוספתי

"את צריכה להביא לי קודם מפתח,ואז נדבר על זה" אמר מחייך וחושף את שיניו הלבנות והמסודרות.

'כנראה שלא רק לדירה הוא יקבל מפתח,אלא גם ללב שלי' חשבתי לעצמי.

"הדרך לאושר-במרחק נגיעה"

פרק 6

"תצפה לגרוע ביותר, תקווה לטוב ביותר ככה בטוח לא תתאכזב". משפט שלומדים להכיר בדרך-כלל בתחילת מערכת יחסים.

כאשר מתחילים מערכת יחסים חדשה יש נטייה לאדם לצפות ליותר מדיי ולבסוף לסיים את הקשר במשפט מסכם "כגודל הצפייה גודל האכזבה".

לכן הרבה אנשים משננים לעצמם את המשפט "תצפה לגרוע ביותר,תקווה לטוב ביותר" ככה הם לא תולים ציפיות גדולות מדיי שיכולות להיות אכזבות גדולות לא פחות מאשר הציפיות.

הם יודעים שאם יקרה משהו טוב-הם יופתעו לטובה,ואם יקרה משהו רע-הם לא יופתעו כי כבר מראש הם ציפו לו.

במקרה שלה המשפט "כגודל הצפייה גודל האכזבה" מסכם את הקשר הלא מוגדר שלה,והמשפט "תצפה לגרוע ביותר,תקווה לטוב ביותר" זהו המסקנה שהיא הסיקה מאותו קשר לא מוגדר.

"מה קרה?"מלמלה אופל בפיהוק לעבר אמה,בתיה שנכנסה לחדרה בהיסטריה ובטריקת דלת מחירשת אוזניים. אופל שהייתה רגילה למצבי הרוח של אמה התנהגה באדישות למצב והמשיכה לחפש את גופיית הכתפיות בצבע לבן שאהבה כל-כך.

הפעם היא הרימה את ערימת הבגדים שעל רצפת הפרקט שבחדרה בתקווה למצוא את האבדה,אך ללא הצלחה.

"זה מה שקרה!" ענתה אמה בכמעט צעקה. אופל העבירה מבט מהיר לעבר אמה שעמדה בפתח הדלת ונפנפה בידה במגזין מוכר שעל כותרותיו הופיעה לי ברזילי בתמונות ענק עם מעצבי אופנה מפורסמים ודוגמנים מוכרים.

"איפה לכל השדים והגמדים היית אתמול? את מבינה שיכולת להיות במקום הפרחה הבלונדינית הזאת עם הבגדים המנומרים?" מיהרה להמשיך וזרקה את המגזין על השולחן הלבן שעמד בצד החדר. רק עכשיו אופל הבחינה בחולצה המונחת שחיפשה באותו שולחן, ומיהרה ללבוש אותה כשהיא עדיין ממשיכה להישאר אדישה למצב. לא היה אכפת לה שלי תתפוס את הכותרות בעיתון כל עוד תומר לא לצידה. העובדה שעכשיו תומר קרוב אליה קצת יותר ממנה גרם לחיוך לעלות בפנייה ולפתח ציפיות גדולות יותר.

"אני לא מאמינה" מלמלה אמה ועל פנייה הבעה מופתעת.

"מה עכשיו?" שאלה אופל נאנחת,אך בלבה היא שמחה שאמה עברה נושא כל-כך מהר. הרי היא לא העיזה לספר לאמה על החטיפה אמש,ולכן היא הייתה צריכה למצוא תירוץ מספיק טוב שאמה תצליח לבלוע ולהספיק גם לעכל את השקר.

"יש לך צדדים. את השמנת!" ענתה אמה נועצת בה מבטים בוחנים .

"החולצה התכווצה!" מיהרה אופל להגנתה.

"התכווץ לה השכל!" סיננה אמה יוצאת מהחדר כשאופל בעקבותיה נעלבת מהיחס המזלזל והפוגע של אמה.

אופל הרגישה שהיא לא מעריכה אותה מספיק ולא מודה לה על כל חודש שהיא מזרימה כסף לחשבונה האישי.

לפעמיים היא רק רצתה חיבוק חם או מילה מעודדת ותומכת,אך ברוב המקרים היא מצאה את עצמה מקשיבה לאמה שהטיפה וגערה בה.

גם עכשיו אמה גערה בה על מעשיה,ולכן היא נמנעה מלספר לה כמה וכמה דברים חשובים ומשמעותיים בחייה. היום למשל,היא רצתה לספר לה על השותף לדירה-תומר,אבל פחדה מתגובתה והעדיפה להימנע מזה ליבנתים,למרות שהיא ידעה טוב מאוד שבמאוחר או במוקדם היא תגלה.

הנסיעה לסוכנות "אודם" עברה בשקט מעיק,חוץ מאותו מקרה שעקפה אמה של אופל גבר בשנות השלושים וקצת לחיו שנהג במכונית מרצדס שחורה בטענה "Ladies First",כמובן שלאחריו כמה צפצופי מכונית הופנו לעברנו,אבל שום דבר לא מוריד מהביטחון העצמי של אמה,ובטח שלא כמה צפצופי מכוניות.

בכל משך הנסיעה אופל הייתה שקועה במחשבות על תומר. היא לא ידעה איך להגדיר את הקשר ביניהם או האם זה אהבה ממבט ראשון או אהבה אסורה,אבל דבר אחד היא ידעה. שהרגשות שלה הם אמיתיים והצפיות שלה גדולים. לרגע היא לא חשבה על האכזבה הגדולה שהיא יכולה להרגיש בקשר הלא מוגדר הזה כתוצאה מהצפיות הגדולות.

"רוברטו!" אמרה בתיה כשנכנסה יחד עם אופל לסוכנות "אודם".

"אלברט" תיקן "מה כל-כך קשה בשם הזה?" מלמל לעצמו בעוד שהוא מוביל את אופל ואמה לחדר ההלבשה.

"מה שזה לא יהיה" אמרה באדישות "תגיד יש דיבורים בתעשייה?" שאלה בתיה בצפייה כמעט כמו על בוקר את אלברט.

"לא משהו מיוחד. חוסר הנוכחות אתמול לא תרם הרבה לפרסום של אופל" ענה ומיהר להמשיך "גם לא לקמפיין של קסטרו."

"מה זאת אומרת?" שאלה אופל לא מבינה.

"זאת אומרת שקסטרו מעדיפים מישהי קצת..."אמר לא מוצא את המילה הנכונה להגדיר את אותה אחת.

"רזה?" ניסתה בתיה למצוא את המילה המתאימה בעוד שהיא נעצרת ומניחה את תיק היד הכסוף והקטן שלה על הדלפק בעצבים.

"אימא!" רטנה אופל מגמלת עיניים בעצבים בעוד שהיא נשענת על הדלפק.

"יותר מנוסה עם יותר מקצועיות,ביטחון ופרסום" הסביר אלברט "הם לא רוצים לקחת סיכונים עם מישהי צעירה וחדשה יחסית בעולם הדוגמנות" הוסיף.

"אז בקיצור הם מפחדים מהצל של עצמם והם מחליפים את אופל?!" שאלה בתיה

"מסתבר" ענה אלברט.

"את זה עוד נראה. עם כמה טלפונים והם ישנו את דעתם בחזרה" אמרה בתיה עם חיוך ערמומי,מוציאה מתיק היד הקטן שלה את הפלאפון הוורוד והזועק בעוד שהיא הולכת לצד ומשאירה את אופל ואת אלברט לבד

"כבר אמרתי לך שאמא שלך זה משהו מיוחד?" שאל אלברט משועשע בעוד שהוא מוציא מהמתלה זהב בגד –ים חלק בצבע שחור ונותן לאופל שלא נראה מרוצה.

"את זה כבר אמרת" אמרה אופל ומיהרה להוסיף "אבל לא אמרת שהיום עושים קולקציה לבגד-ים"

"אף פעם לא שאלת" אמר ואופל נאנחה "מה קרה,ילדונת?" הוסיף שואל.

"כלום" מלמלה אופל ונכנסה לתא ההלבשה לובשת את הבגד-ים. לא היה לה נוח ללבוש את הבגד-ים. היא לא הרגישה שמנה,אבל ההערות של אמה הורידו מהביטחון העצמי שלה.

"הטייס מצפה שאנחנו נהיה בקשר של חברים!" לפתע התפרצה נוגה לחדר והתיישבה בכבדות על הכיסא בעוד שאופל הסיטה את מבטה מהמראה שהשקיפה אותה ואת הבגד-ים השחור שלבשה לעבר נוגה.

"אני חושב שזה הזמן לצאת מהחדר" אמר אלברט יוצא מהחדר במהירות ומשאיר את אופל ונוגה לבדן.

"הוא אמר לי 'אני רוצה אותך בתור חברה כי אני לא אמצא מישהי יותר מדהימה כמוך" אמרה נוגה מצטטת את דבריו.

"ומה הבעיה בזה?" שאלה אופל לא מבינה.

"שאני לא רוצה קשר של חברים. אני לא בנויה למחויבות." אמרה ומהירה להמשיך "הקשר היחיד שאנחנו יכולים להגדיר אותו כחברים זה במיטה" הסבירה את ההגדרה לקשר שלהם,שכנראה הטייס לא ממש הבין אותה.

"אני אמרתי לך שבאיזשהו שלב זה עלול לקרות" אמרה אופל מתיישבת  בכיסא שלצידה.

"אני שונאת את המשפט 'אמרתי לך'" מלמלה והוסיפה "אנחנו נהיה כמו אלה שמסתיים הקשר הלא מוגדר שלהם במשפט 'כגודל הצפייה גודל האכזבה'. הטייס ציפה ליותר מדיי,וכנראה יתאכזב לא פחות" סיכמה נוגה את הקשר שלהם.

"בפעם הבאה שאני יוצאת לדייטים אני צריכה לשנן את המשפט 'תצפה לגרוע ביותר,ותקווה לטוב ביותר'" אמרה לפתע משי שהייתה בפתח הדלת ומיהרה להתקרב לאופל ונוגה שישבו בצד החדר.

"מה קרה?" שאלה אופל בהתעניינות.

"הדייט הזה היה כל-כך גרוע שלא היה אכפת לי להשתמש בתירוץ 'אני צריכה ללכת לשירותים' שוב פעם" אמרה נאנחת.

"הסבר" דרשה נוגה.

"אני חושבת שהמשפט 'כגודל הצפייה גודל האכזבה' זה ההסבר הכי טובה למה שקרה בדייט הזה" אמרה לא מפרטת הרבה.

"אז גם אתם מאלה שמסתיים הקשר הלא מוגדר שלהם במשפט 'כגודל הצפייה גודל האכזבה'?" שאלה נוגה.

"כנראה" סיננה משי וגרמה לאופל לחשוב קצת יותר על הדברים.

היא ידעה שגם הקשר הלא מוגדר שלה עם תומר יכול להסתיים במשפט "כגודל הצפייה גודל האכזבה",ויותר מזה היא ידעה שהיא צריכה לצפות לגרוע ביותר,ולקוות לטוב ביותר,אבל העדיפה לקחת סיכון בלי לחשוב לרגע מה יהיו ההשלכות לאחר מכן.

לאחר כמה דק' מצאה את עצמה אופל בסט הצילומים הרגיל ,אך הפעם שונה מתמיד עם לי ותומר שהיה לצידה.

"אופל את עומדת מאחורה ותומר ולי עומדים מקדימה" ביקש מני במאי התנוחות. הידיעה הזאת גרמה לאופל צביטה בלב.

"אתה צוחק עליי?" התערבה בתיה. "אופל צריכה להיות קדימה" קבעה.

"אלברט לא הסביר לך שקסטרו שינתה כמה דברים?" שאל

"אלברט הסביר ואלברט גם יכול להגיד לי להרים ידיים,זה לא אומר שאני אקשיב לו" אמרה מרימה גבה.

"אתה הרי יודע שעם כמה טלפונים ואופל חוזרת לעמוד קדימה,לא עדיף כבר להעמיד אותה קדימה ולחסוך כאבי ראש?" המשיכה הפעם ביותר ביטחון.

"לא" ענה גם הוא בביטחון שגרם לבתיה להתעצבן ואלון הצלם התחיל בצילומים כשאופל מאחור עם פוזה מגוחכת למדיי ולי ותומר מקדימה .

רק עכשיו אופל הרגישה את האכזבה משתלטת עלייה ואת המשפט "כגודל הצפייה גודל האכזבה" נכון לגבייה.

היא הבינה שגם הקשר הלא מוגדר שלהם מסתיים במשפט "כגודל הצפייה גודל האכזבה" ובמסקנה אחת שהייתה ברורה למדיי "תצפה לגרוע ביותר, תקווה לטוב ביותר ככה בטוח לא תתאכזב"

כשאלון הצלם קבע על הפסקה,אופל מייד נכנסה לחדר ההלבשה. הדבר הראשון שרצתה זה להיות לבד והדבר האחרון זה לראות את תומר.

מסתבר שחוק מרפי אהב לעשות לה דווקא ותומר נכנס לחדר עם עוד אחד מהחיוכים הכובשים שלו.

"מה קורה שותפה?" שאל עם חיוך.

"הכול בסדר" שיקרה "מה קורה שותף?" החזירה בחיוך מאולץ.

"שותף?" שאלה לפתע קול נשי בפתח הדלת. זו הייתה בתיה,אמה של אופל.

"אימא." אמרה אופל מופתעת.

"לא סיפרת לי שיש לך שותף חדש לדירה" אמרה מופתעת עם חיוך שהפתיע את אופל.

"רציתי לספר לך" אמרה מנסה להבין מה פשר החיוך של אמה ומנסה לקרוא את מחשבותיה,כמובן ללא הצלחה.

"אז אם כבר יש לך שותף לדירה,אולי היום הוא יוכל להסיע אותך הביתה?" שאלה וקיוויתי שתומר יגיד לא.

"אין בעיה" אמר מחייך. באותו רגע אופל רצתה להיעלם אבל כעבור כמה דק' מצאה את עצמה במכונית של תומר מתיישבת בנוחיות

"עקבו אחרייך היום?" שאל תומר נוהג.

"לא נראה לי" אמרה אופל "אתה עדיין חייב לי הסברים על זה" הוסיפה.

"אני יודע" נאנח. "אבל אני לא יודע מאיפה להתחיל" הוסיף מעיף מבט קצר לעבר אופל וממהר להמשיך להסתכל על הכביש.

"מההתחלה" אמרה אופל מצפה בסקרנות והתעניינות לשמוע את דבריו.

"אני מפחד שתתאכזבי שתדעי מי אני,מי זה תומר אור. בדיוק כמו המשפט 'כגודל הצפייה גודל האכזבה' " אמר ואופל ידעה בדיוק איך לענות לו.

"אני לא אתאכזב כי למדתי לצפות לגרוע ביותר,ולקוות לטוב ביותר" אמרה ותומר שוב העיף מבט לעברה. העיניים שלו הפנטו את אופל ולרגע אחד היא יכולה להרגיש שזה רק היא והוא. לרגע אחד היא יכלה להריח את ריח הבושם הממכר שלו. היא רצתה לשרטט את פניו ולהרגיש את חום גופו קרוב אליה. לרגע אחד היא מצאה את עצמה טובעת בעיניו המסתוריות אבל אותו הרגע נגמר בדיוק כשהמכונית השמיעה רעש ומיד לאחר-מכן נעצרה.

"יש לנו פנצ'ר" הודיע תומר אחרי שיצאו השניים מהמכונית וראו את גלגל המכונית.

מקווה שאהבתם ויש בהחלט למה לצפות בהמשך

עד לפעם הבאה,

אוהבת המון,

שושה 33>