"כריש חבר שלך.ניגש ישר לעניין" אמר נמרוד מצחקק בעוד שהוא לוקח את שקית הנליון ממלא במים ומכניס לשקית דג זהב אחד.

"ידיד" אמרה אופל. "לו יש חברה" מהירה להוסיף ותומר ידע שהיא מנסה לעקוץ אותו.

"איך זה שאף אחד לא דג יפיפה כמוך עדיין?" שאל

"הדייגים בשביתה" צחקקה אופל אבל תומר יכל להבחין בכאב שאמרה את זה.

"יבוא עוד האחד" אמר נמרוד מחייך אליה ומלטף את שערה הג'ינג'י באבהיות .

"כן" מלמלה אופל מחזיקה את דג הזהב ותומר שוב יכל להבחין בחיוך המאולץ שהתנוסס על פניה.

"את יודעת יש לי מישהו להכיר לך" אמר נמרוד בהתלהבות.

"מי?" שאלה

"אחד שטני עם עיניים כחולות. את זוכרת כשהיית קטנה היית תמיד מתארת לי בחולמניות על הנסיך והסוס הלבן שלך? הוא בדיוק כמו בתיאור שלך!" אמר שוב בהתלהבות ומשום מה לתומר הייתה הרגשה רעה בעניין הזה.

"הדרך לאושר-במרחק נגיעה"

פרק 10

מהו הסוד לקשר מוצלח,מערכת יחסים יציבה או נישואים תקינים? קוראים לזה מחויבות ומשמעותה שיהיה מה שיהיה,אני כאן לתמיד ואשאר נוכח גם כאשר המצב הרגשי קשה.

מסתבר שצריכים מחויבות במערכת יחסים, אבל לא רק.

צריכים לזכור שעם או בלי מחויבות צריכים שניים לטנגו,ולכן מחויבות היא רק עוד טכניקה ולא ערך אמיתי ופנימי.

הערך האמיתי הוא אהבה וההגדרה הקרובה ביותר אליה הוא מחויבות.

אופל,למשל מצאה את  עצמה לבושה בשמלה שחורה פשוטה אך אלגנטית שהחמיאה לה לצד משי באירוע מיוחד ונוצץ-חתונה שבה הנושא המרכזי הוא מחויבות ,וכמובן אהבה לא פחות.

"את מאמינה שהם הכירו באינטרנט? האהבה שלהם זה אהבה עיוורת" אמרה משי לוקחת לגימה מהקוקטיל שבידה "חבל שלא הבאתי להם כלב נחיה כמתנה לחתונה." הוסיפה צוחקת ואופל אחריה.

"משי את מוצאת את עצמך בעוד כמה שנים במערכת יחסים רצינית עם מחויבות?" שאלה לפתע אופל לוקחת גם היא קוקטיל מאחד המלצרים שהגישו במקום בעוד שהיא מסתכלת על החתן והכלה הקורנים מאושר וניסתה לדמיין אותה מתחייבת לבן זוג לעולמי עולמים.

"לא יודעת" הרהרה והוסיפה לאחר כמה שניות קצרות של מחשבה "בינתיים כל אותם תכונות שענינו וריגשו אותי בבן זוג,שלאחר תקופה של היכרות גרמו ללב לפרפר ולראש להסתחרר אכזבו בסופו של דבר כי רצו קב"מ בינתיים." ענתה משי

"קב"מ?" שאלה אופל לא מבינה

"אני קוראת לזה קשר ללא מחויבות" הסבירה "ומה איתך?" הוסיפה שואלת.

"כרגע המשמעות של המילה מחויבות גדול מדיי ואני לא רואה את עצמי בקשר כזה כשעדיין לא מצאתי אהבה,אבל אולי בהמשך החיים יפתיעו" אמרה אופל לאחר שלא הצליחה לדמיין את עצמה במצב הזה נכון לעכשיו ולעוד מספר שנים. למרות שלא שללה כזאת אפשרות.

בינתיים נוגה שלא האמינה במחויבות ולא רצתה ללכת לחתונה הייתה בכל מקרה בסיטואציה מוזרה של "מחויבות" משלה.

"יש לי חבילה בשבילך" אמר לפתע קול גברי אשר נכנס למשרדה. נוגה העיפה מבט לאותו קול גברי וראתה גבר בשנות ה-30 וקצת לחיו אוחז בחבילה ולבוש בבגדי שליח,שלמרות הכול הדליק את נוגה וחשף את מה שנראה טוב לעין.

"זה עסקת חבילה הכול כולל הכול?" שאלה נוגה רומזת וממהרת לשדר את הקסם הסקסי עם החיוך הכובש שלה בעוד שהיא נשענת על הכיסא הגדול והמרופד.

"אני נשוי" מיהר לענות מבין את הרמז שלה.

"מאמין במחויבות?" שאלה נאנחת.

"כן. כמו כל אדם בסופו של דבר" אמר מניח את הקופסא בשולחן ומגיש לעברה דף ועט "תחתמי לי" ביקש.

"אני לא כמו כל אדם" חייכה לעברו בעוד שהיא מגישה לו את הדף עם החתימה שלה. "כל הגברים נכחדו" מלמלה לעצמה כשאותו שליח יצא ממשרדה בעוד שהיא פותחת את החבילה ומגלה בסך הכול חתיכת ניר קטנה שם כתוב 'אל תפחדי ממחויבות'

נוגה ידעה שזה מהטייס-שחר,והיא שנאה את העובדה שיש משהו קטן בדבריו.

היא תמיד ניסתה למצוא מישהו קשה להשגה או לא מעוניין בקשר רציני כי היא יודעת מלכתחילה שהוא לא יתחייב לה וזה לא יהיה קשר של מחויבות. ככה שתמיד איכשהו התחמקה מקשר כזה,ולפעמיים לא הייתה בטוחה כל-כך אם היא באמת רוצה את זה.

"אולי החיים יפתיעו אותך ושילחו לך אותי?" שאל לפתע קול גברי. אופל הסתובבה לאחור  מגלה גבר בשנות העשרים לחיו גבוה ושזוף עם עיניים חומות ובהירות ששיערו הועמד בקפידה בקוצים. למרות המראה הפשוט היה בו קסם מיוחד ושונה שהצליח לסקרן את אופל.

"אולי...אבל אתה לא נראה אחד רציני" אמרה אופל מחייכת והעיפה מבט קצר לעבר משי שסימנה לה בתנועות שפתיים שתזרום איתו.

"לפני שחושבים על מחויבות או קשר רציני צריכים לזכור שקודם כל צריך אהבה ושניים בשביל טנגו" אמר מחייך חיוך מתוק ששבה את אופל בקסמיו. "נכון שעכשיו אין אהבה אלא רק רושם ראשוני,אבל יש שיר טנגו ברקע." הוסיף רומז לעברה.

"רק בגלל שאני אוהבת טנגו" אמרה אופל מחייכת חיוך כובש לעברו ומניחה את הקוקטיל בשולחן" אני לא רוקדת עם מישהו שאני לא מכירה את שמו" הוסיפה קמה מהכיסא.

"אושרי" ענה מחזיר חיוך בעוד שהשניים מתקרבים לרחבת הריקודים.

"אני..-" אמרה אופל אך הוא קטע את דבריה.

"אופל" אמר קוטע את דבריה.

"מאיפה אתה מכיר את השם שלי?" שאלה אופל קצת בחשדנות ולרגע היה נראה שהוא מבוהל בעוד שהשיר הטנגו מסתיים ומתחיל שיר סולאו מוכר.

"מאנשים פה ושם" חייך לעברה וגרם לאופל להתרשם ממנו יותר בעוד שהוא אוחז במותניה ואופל,לעומתו מניחה את ידיה על כתפיו.

"אין שיר טנגו ברקע" אמרה אופל מסתכלת בעיניו כמהופנטת וממשיכה לאחוז בו ולרקוד בקצב צלילי השיר סולאו.

"אז למה את עדיין רוקדת איתי?" שאל

"כי גם לסולאו צריכים שניים" החזירה וראתה מצד העין את משי קורצת עין לעברה בעוד שגם היא רוקדת על הרחבה.

אופל המשיכה לרקוד ברחבה עם אושרי בקצב צלילי הסולאו והתרשמה ממנו יותר ויותר. היא אפילו הרשתה לעצמה להניח את ראשה על כתפיו הרחבות ולהביט בעיניו החומות והבהירות. היא רק קיוותה שמיד לאחר ההתרשמות לא תבוא אכזבה.

"היה כיף אבל יהיה עוד יותר כיף אם תהיה פעם הבאה" אמר כשהסתיים השיר ואיתו הריקוד. "אז תרשי לי לקחת ממך את מספר הפלאפון?" הוסיף שואל בצפייה ובחיוך שחשף שיניים לבנות ומסודרות.

"אני לא נותנת מספרי טלפון כל-כך בקלות" אמרה אופל מנסה לשחק אותה קשה להשגה.

"אז איך אני אמצא אותך?" שאל

"ידעת את השם שלי מאנשים פה ושם,אז...תדע להשיג את הפלאפון שלי באותו אופן" אמרה מחייכת ומסתובבת לאחור בעוד שהיא שומעת אותו מלמל "ממש נסיכה" ויכלה להישבע שחייך באותו רגע.

תומר שכב במיטה כשלצידו אחד המגזינים הפופלרים שבו היה תמונות וכותרות ענק על חשדות לרומן בינו לבין אופל.

הוא נזכר בריב שלו ושל לי בנושא ובבקשה שלה לא להתקרב לאופל ולחפש שותף לדירה אחר. הוא שידע שלא יוכל לקיים את הבקשה שביקשה,ולכן ניסה להרגיע אותה ולהסביר לה שהוא רק שלה ואין סיבה שתרגיש פגועה ושתחשוד בנושא. בסופו של דבר הוא הצליח. הוא ידע שהוא צריך לשמור על קשר עם לי כי היא עוזרת לו באינטרסים שאפילו היא לא יודעת אך ידע שהוא צריך לשמור גם על אופל ולכן היה צריך לתמרן בין שני הצדדים בלי שמישהו יפגע.

"מה קורה?" שאל כששמע את הדלת נפתחת ומיד לאחר מכן נסגרת ואת צעדיה של אופל בעקבים בעוד שהוא יוצא מהחדר לעבר הסלון שם ישבה כאשר חיוך התנוסס על פניה.

"הכול טוב" ענתה והחיוך שעל פניה לא ירד אפילו לא לרגע. תומר בחן את פניה בקפידות,מנסה למצוא את המשהו השונה והמיוחד בה שמקשר אותה לנבואה. אך ממקום למצוא משהו שקשור לנבואה מצא את עצמו סקרן לדעת מה קרה שגורם לה לחייך בצורה כזאת.

"אז...מה קרה שם בדיוק?" התעניין בעוד שאופל קמה והוא בעקבותיה לעבר המטבח מוזגת לה בכוס שוקו קר.

"הכרתי מישהו" אמרה ולקחה לגימה מהשוקו.

"נחמד" אמר

"כן" השיבה וראה את עיניה נוצצות.

"מה?" שאל כשהרגיש את מבטה הנעוץ של אופל בגבו. "אופל,מה קרה?" הוסיף שואל את אופל שנראתה כל-כך שקועה במשהו וקפואה במקומה. תומר המשיך להסתכל עלייה ומבט מודאג הופיע על פניו כשדמעות בצבצו בעיניה הכחולות שלפני רגע נצצו מאושר. הוא נגע בפנייה שהחווירו לפתע מרגיש את קור גופה "את קפואה לגמרי" המשיך קם לעבר הסלון להביא לה שמיכה אך היא אחזה בידיו.

"זה...." אמרה אופל כמעט בלחש נוגעת בצלקת שעל כתפיו באצבעותיה הדקיקות והקפואות .

"מה זה?" שאל כמעט בלחש. מבין שעכשיו יכול להיות שיש משהו בדבריה שאולי יקשר את זה לנבואה,אך לא הבין איך הצלקת קשורה לזה. "אופל מה זה?" חזר על דבריו מסיט את שערה הג'ינג'י של אופל לאחור.

הוא הרגיש את ידיה הקרות עוברות על הצלקת שוב ושוב.

"זה מוכר" אמרה לוחשת לא מסירה את מבטה מהצלקת שעל כתפיו. הוא רצה לשאול אותה מאיפה אך לפני שהספיק היא התעלפה בין ידיו.

"אופל!" נבהל תומר אוחז בגופה הזעיר והקפוא בעוד שהוא מרים אותה לעבר המיטה וממהר לכסות אותה בשמיכה עבה שתכסה אותה.

"היי,אופל" אמר תומר לאחר כמה דק' בעוד שהוא מלטף את פניה העדינות ומסיט את שערה הג'ינג'י והחלק בעל הריח המתוק מפניה. הוא ראה אותה מסיטה את ראשה מצד לצד כאילו הייתה באמצע סיוט ורק אז לאט-לאט עיניה נפתחו.

כרגיל,מקווה שאהבתם

עד לפעם הבאה,

אוהבת המון,

שושה 33>