אביתר בנאי - אורייתא
"אורייתא אורייתא
מה אמא לגבך
איילת אהבים ויעלת חן
עילא ותתא
רחמין דילך
כמה ימין ונחלין
ומקורין ומבועין
מתפשטין מינך לכל סיטרא
מינך כולא
מינך כולא
עד שנפגשנו אני ואת
הייתי צריך את הכאב
כדי לרגע להתקרב
היום אני איתך ואני יודע
כמה עומק יש בלי גבול
בנחמה
אורייתא אורייתא
עלך כתיב
יקרה היא מפנינים
כמה גניזין טמירין אית בך
כמה פליאן
נפקין מינך
עד שנפגשנו..."
אחד השירים הכי עוצמתיים שכל פעם מרגשים אותי מחדש,
שגורמים לי לחשוב איפה אני נמצאת ואם אני מוכנה לשינוי כמו שאביתר עבר.
וזה עובר בראש.. ביום יום שאולי שם יהיה לי יותר טוב הרגשה אמתית שיש מי ששומר עלי
אמונה במשהו..
האם הפגישה עם התורה ואותה הדמות שיושבת למעלה ושומרת על כולם תהיה שונה?
שברגעים שיהיה קשה יהיה לי את עצמי ומישהו שיושב למעלה ומשגיח עלי ולדעת שהכל בסדר
אמונה במשהו ..
בספר , בסיפורים ורק באמונה.