הסיפור שלי

אני כל כך אוהבת לכתוב ואין לי כוח לחכות אז ... אני כבר כותבת את הפרק השני ....

אני יודעת שהוא ארוך לאללה אבל פשוט הייתה מוזה [ חחח ] .

תהנו :)

ואל תשכחו להגיב !! :)

**********************************************************************************************************************************

כשהגעתי הביתה לא ידעתי איך לומר לאמא שהתיחסו אלי ככה .. אז פשוט לא אמרתי . אני יודעת שחלקכם יחשבו שעשיתי טעות וחלקכם יחשבו שאני עשיתי את הדבר הנכון . אבל אני באותו הרגע הייתי משוכנעת שזהו הדבר הכי נכון לעשות עד שאמא אמרה לי שפיטרו אותה .

" שמעת מה הוא אמר ?! " התעוררתי לצעקת אמא בעודי לא יודעת למי או מה היא צועקת . " צריכים לעשות עם זה משהו ! " שמעתי קול של אישה לא מוכרת . " הוא לא יכול להגיד דבר כזה ! ועוד רק בגלל שאנחנו יהודים ! " ברגע ששמעתי את המשפט הזה ידעתי שזה לא יכול להיות טוב וכנראה זה דומה למה שקרה לי עם אדון מרקל .

" נאצי ! זה מה שהוא ! נאצי ! " לא הפסקתי לשמוע את המילה הזאת ' נאצי ' . אני לא יודעת מה זה אבל לפי איך שהם אמרו אותה זה כנראה משהו לא טוב . משהו שאני לא רוצה להיות .

" אמא ? " ירדתי לקומת הקרקע וראיתי את אמא , אבא , יצחק השכן ועוד מלא אנשים שלא הכרתי בסלון שלנו . " מתוקה שלי , התעוררת ? " אמא אמרה לי במן רוגע שאי אפשר להתנגד אליו וכל מה שיכולתי לענות לה זה הנהון קל עם הראש " מאמי , אולי תעלי למעלה ? " אמא המשיכה ברוגע וניסתה להסיט אותי מהנושא אבל אני עמדתי על שלי  " לא . אני רוצה לדעת מה הולך פה ... ואני רוצה לדעת מה זה נאצי ! " אמרתי שבמן צעקונת קטנה "אני לא חושבת שאת צריכה לדעת דברים כאלה עכשיו . אולי יותר מאוחר ... " זה כל מה שאמא הצליחה להגיד לי ונתנה לי מן דחיפה קטנה לכיוון המדרגות ואני כמו ילדה טובה עליתי למעלה בלי לשאול שאלות כי כל מה שרציתי זה לדעת מה קורה ואני ידעתי שאמא לא תומר לי ליד כולם איך שהיא רוצה להגיד לי .

" עכשיו את יכולה להגיד לי מה קרה בבוקר ? " אמרתי לאמא שראיתי אותה נכנסת למטבח כדי להכין את ארוחת הצהריים .
" כן . " אמא אמרה בלי תוספת , בלי פירוט רק ' כן ' . עשיתי לה פרצוף שמחכה להסברים ואז היא אמרה " יש איזה איש אחד , קוראים לו אדולף היטלר . הוא אומר שיהודים הם רעים יותר מהנוצרים והם לא צריכים להיות בגרמניה . הוא מנסה להיות ראש הממשלה של גרמניה . אנחנו , היהודים , מקווים שלא . ו .. עוד דבר , חלי ? [כך אמא הייתה קוראת לי כי לא אהבה סתם לקרוא לי רחל ] את יודעת שעכשיו התחילה מלחמה נכון ? אז .. אבא יוצא מחר להגן עלינו . הוא הולך להיות חייל . " כשאמא אמרה לי את זה אני לא ידעתי איך להגיב כי ידעתי שממלחמה לא תמיד חוזרים .  " ומה זה נאצי ? " " זה אדם שלא אוהב יהודים . " הייתי מופתעת שאמא נתנה לי את התשובות ככה. בפשטות , אבל לא הוספתי שאלות כי ידעתי שרע עוד לפנינו .

זה היה נראה כבוקר רגיל כשהלכתי לבית הספר .

בשיעור האחרון היה לנו שיעור היסטוריה עם מר, מרקל . "שלום תלמידים , אנחנו ניפתח את היום בנושא גילוי אמריקה " כך פתח אדון מרקל את השיעור והמשיך " אך לפני , מכוון שהיום הוא היום האחרון של השנה [ 31/12/38 ] אני רוצה לדבר על החג שאנחנו חוגגים , חג במולד " למרות שאמא שלי יהודיה ואבא שלי נוצרי הייתי חוגגת גם את חג המולד והנהנתי בראשי .

אדון מרקל המשיך ודיבר על החג ואני שכל שנה שומעת על זה רציתי לשם שינוי לשמוע גם על חנוכה . החג הנוסף שאני חוגגת ! אבל התביישתי והמשכתי לשמוע על אותו החג .  " כאן , בגרמניה , תוכלו לראות את כל הרחובות מקושטים לכבוד יום הולדתו של ישו " המשיך והסביר המורה . אני ,כבר לא הקשבתי . רק הסתכלתי בחלון הצמוד ועל פתיתי השלג שנופלים אחד אחד על משטח לבן גדול .

בסיום השיעור כששיחרר אותנו מר מרקל אמר  " חג מולד שמח לכולם ! " , ואני שכל מה שרציתי זה להיות מנומסת ולהגיד בחזרה אמרתי " חג מולד שמח לכולם וחנוכה מאושר :) " וחייכתי לרווחה , " מה אמרת ?! " שאל אותי אדון מרקל " אממ " גימגמתי "חג מולד שמח וחנוכה מאושר ? " אמרתי את זה בתהיה מה יגיד המורה הנוצרי שלי . "את יהודיה ? " שאל אותי במבט שהיה בתוכו גם פליאה וגם שנאה " אאאההה .. " המשכתי בגמגום כבד " כן .. חצי .. אמא שלי יהודיה ואבא שלי נוצרי  למה ? " שאלתי כי לא ראיתי שום דבר פסול בלהיות יהודי . " יהודיה מלוכלכת בכיתה שלי ?! לא אתן לכך ! כדאי לך ללכת מבית הספר הזה ולא לחזור אליו לעולם ! " אלה היו המילים הראשונות ששמעתי בכל התקופה הזאת של השנאה , של המילים שנצרבות בלב,בראש וכנראה שגם הייתה מילה שנחרטה על

המצח  -  ' יהודי ' .

כשיצאתי מהכיתה חיכו לי שלושה בנים שגדולים ממני , בכיתה י' , והתחילו לצעוק " יהודיה מלוכלכת ! הבת של השטן ! " והיה להם גם שיר כזה על יהודים אבל אני ? אני לא הקשבתי . אני נתתי למילים לעבור לי ליד האוזן אבל לא להכנס , להיות שם אבל לא . אני לא יודעת איך להסביר את התחושה שהייתה לי אבל אני רק יכולה להגיד שזה לא נעים להיות יהודי בגרמניה בשנת 1938 .