אני רוצה להבהיר לכם! אני לא כותבת בשביל לרצות אותכם,
כן, אותכם,
את כל מי שלא אוהב את הכתיבה שלי.
ולא הבנתי,
אני חייבת לחוות התאבדות כדי לכתוב עליה?
התשובה היא לא,
זו הייתה במילא שאלה רטורית.
נמחק!
הרי בסך הכל
כל אחד ודעתו האישית
תודה לכם-
לכל אלו שכן מבינים ואוהבים את הכתיבה שלי
ומגיבים תגובות
שבאמת מעלות חיוך על הפנים
ולעיתים עושות לי את היום 
אני מזהירה- קטע נוראי לכל המבינים והמעמיקים
אבל, כיכרון הוא קטע לא משהו...
הנערה שרק רצתה כנפיים || זאתי
היא ישבה
מביטה מבעד לחלון
חדרה היה אפוף
היא הייתה מותשת
שבורה
מנסה למצוא סיבה
סיבה לחיות
היש סיבה לחיות
עם לב שבור
עם הידיעה
לאהוב מישהו
בלי שיאהב אי פעם
חזרה
ובלי דרך
שיאהב חזרה
עד שמצאה אותו
נשמט מידיה
בין רגע
אהבת חייה
חמקה מבין אצבעותיה
מסתכלת על ידיה
רזות
חיוורות
אני לא רעבה
הכריחה את עצמה
תמיד הייתה לבד
בת יחידה
להורים עסוקים
בודדה
בלי חיבוק חם ואוהב
או ליטוף
כן,
חיבוק
זה מה שיחלה לו כל כך
אבל גם הוא
אינו בא
היא היתה נערה שרק רצתה כנפיים
וקיבלה.
אתם בדרך כלל רוצים לקרוא משהו שכתבתי מהלב,
שבאמת קרה לי
אז..הקטע הראשון שכתבתי פה, מבוסס על אמת
צריך עולם טוב יותר || זאתי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זאתי .