|
| 3/2008
Something Following You
ערב טוב לכם.... כן, הערב באמת נחמד. לא משו מיוחד פשוט בסדר כזה....
אז ככה... מצב הקודם חזר. וחזר לגמרי. מצב שלא אכפת מכלום. אבל באמת מכלום. פשוט עושים כל מה שטוב. ולא שמים על אף אחד. גם הלימודים לא מזיזים. אומנם הנכשלים בפיסיקה דיי מעצבנים. אבל החיוך לא יורד מהפנים. למה יש חיוך? לא יודע. אין סיבה. סתם, כי בא. אחרי כאב שכבר מאחורינו, אנחנו חוזרים בגדול. הרגשה כאיל שנולדת מחדש. מכירים את זה? בטוח שכן. עוד מעט סופסוף אני אלך לגזור קצוות. אולי השיער הזה יראה יותר בריא סופסוף.... מחשבות מעמיקות עוד לא ממלאות את הראש. כנראה עוד לא הגיע זמנם. לא כזה מפריע. אולי רק הרגשה של חוסר יכולת בכמה נושאים, אבל גם זה לא הורס שום דבר. פשוט אומר לך שאתה צריך למהר, כי לא נשאר הרבה. שצד משמעותי בחיים מתקרב. ולא, זה לא צבא. הצבא הדבר האחרון המדאיג. גם הבדיקות לא מדאיגות. משו מעבר לזה. משו שלא קשור ישירות. אבל נותן השפעה ישירה. מוזר... אין פחד. המודעות שיכול לקרות משו כל יום קצת מטרידה. מודעות שזה לא טוב, ואם זה קורה זה יהיה חתיכת מבחן, שאם אחרי זה עדיין להשאר ביציבות אפשר להגיד "כל הכבוד" רק שזה לא יעזור. אני לא כזה רוצה להגיד מה זאת ההרגשה הזאת אצלי... כי אז יחשב מבחינתי שאני בוכה על זה. אבל לא. אני מוכן לזה נפשית איכשהו. וזה יותר מפחיד מהמקרה עצמו. או ש.... אני כבר לא יודע....
מת על היצור הזה.... 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
