היוש...
והרי לכם עוד פרק :)
בפרק הקודם:
"יש לי תחושות... אבל אני לא בטוח... יש תלמיד סלית'רין לשעבר, שיכול היה לעשות את זה... הוא אולי היה מטומטם, אבל השכל התחבא בתוכו," אמר הארי. "מי זה?" שאלה ג'יני. "קראב. הוא היה איתי בשכבה".
"אבל קראב לא מת? בקרב מול וולדמורט?" שאלה ג'יני. "הוא מת, אבל גויל תמיד היה לצידו. הוא שינה את שמו לקראב, שכחתי לומר לך" אמר הארי. "וואו... אתה בטוח בזה?" שאלה ג'יני. "אני חושב..." אמר הארי. "אבא, מה השעה?" שאלה לילי הקטנה שהאזינה לשיחה בשקט. "כבר 3 וחצי! אני חייב ללכת למשרד הקסמים, יש תקלה בקסמי המגננה שבמחלקת המיסתורין... סיפור ארוך," אמר הארי והוסיף כשראה את פניה. "ביי" אמר הארי בקצרה ויצא מן הבית.
~~~~
אחרי ארוחת הצהריים, אלבוס, הוגו וסקורפיו הלכו לשיעור שלהם בתורת הצמחים. הם הגיעו לחממה הראשית (כפי שהיה כתוב במערכת) והתיישבו על הספסלים שסביב שולחן מלא בצמחים מגוונים.
"שלום לכולם!" הגיח פרופסור לונגבוטם משומקום. "אני נוויל לונגבוטם, ואני אלמד אתכם את תורת הצמחים - שבמהרה אתם תתאהבו בה כמו שאנמי האתהבתי" אמר הפרופסור והבעה חולמנית התפשטה על פניו.
"ועכשיו לענייננו. אנחנו נתחיל במשהו מאוד בסיסי. הוציאו ספרים צמחים וגבעולים ועטי נוצה עם דיו 250 אינק" אמר נוויל. כולם הוציאו מתיקם את הדברים הנדרשים וחיכו להוראות הבאות. "עכשיו, תבחנו כל אחד מהצמחים שעל שולחנכם, ותבדקו בספר שלכם איזה סוג צמח זה. אחר כך תוציאו מחברות ותסכמו על הצמחים... ואל תשכחו לראות איך הם מגיבים לפעילויות שונות" אמר נוויל. כולם עשו כך והשיעור הסתיים לאט לאט. אחרי השיעור הם החלכו לשיעור הבא - שיעור כפול בתולדות קסם.
השיעור גם זה עבר (לאחר שאלבוס נרדם ויירר על המחברת שלו) והם הגיעו לשעות של המנוחה שלהם. "כמה שיעורי בית!לא הזהרת אותי שיש כל כך הרבה שיעורים על היום הראשון!" אמר אלבוס לג'יימס. "זה לא אשמתי שלא שאלת..." אמר ג'יימס. "טוב, אני הולך להתכונן לארוחת הערב. אלבוס אתה בא?" שאל הוגו את אלבוס ושניהם הלכו להתכונן.
~~~~
"הבעיה תוקנה" אמר מתקן הכשפים רוג'רס וויל. "תודה רבה! הצלת אותנו!" אמר הארי. "שלח ינשוף לנביא היומי שיוכל לפרסם שמשרד הקסמים פתר את הבעיה"" אמר הארי לדונה ביאל, האחראית להעברת הודעות ממשרד הקסמים למגזינים של הקוסמים. "אין בעיה" אמרה דונה והלכה. "לפעמים לכהן בתור שר הקסמים זה ממש כיף ולפעמים זה ממש לא כיף" אמר לעצמו הארי וצקצק בלשונו.
~~~~
"לילי חמודה, את צריכה ללכת לישון! מחר אני רוצה לעשות איתך קניות של בגדים" אמרה ג'יני. "אבל אימא! אני לא עייפה!" אמרה לילי "אני לא שואלת אותך חמודה, עלי לישון עכשיו" אמרה ג'יני. "טוב!" רטנה לילי ועלתה לחדרה, רושפת מכעס. לפתע, הדלת השמיעה חריקה קטנה. "אוה הארי! הגיע הזמן שתגיע" אמרה ג'יני והסתובבה לדלת, אך מי שהיה בדלת זה לא היה הארי.
"אימפריוס!"
סליחה על הפרק הקצר, אבל אני אפצה אתכם בפרק ארוך וכיפי פעם הבאה.
אוהבת,
שמצפה שיגיבו לה ושיהיו קוראים קבועים אצלה (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ספיר שכותבת :)