מהגיגי המפלצת העירונית

בחרתי לכתוב את הפוסט הראשון שלי על שאלה שמציקה רבים מחבריי, בני ה30 פלוס/מינוס - האם כש"נהיה גדולים" ובני 40 פלוס, עולם ההייטק, בו מרביתנו עובדים (גם חברי הילדות שכל אחד בתורו הגיע לעולם הזה ) עדיין יהיה מעוניין בנו - אנשים בעלי שיער לבנות שלא צובעים ומסתירים אותן כמו שכנראה צובע מנכ"ל בן 60 של חברה מסויימת (ששמה נגזר משם מדיתנו ) שהתבטא לאחרונה ואמר שאינו מעוניין בעובדים בעלי שיערות לבנות?

אני בטוח שהמנכ"ל עליו רמזתי בפתיחת הפוסט, כמו גם מנהלים אחרים חושבים רק על שיקולי עלות/תועלת - ואתם יודעים מה? אין לי טענות אליהם, ואני גם אסביר למה:

חברות הייטק רבות מקבלות השקעה מקרנות הון סיכון, שבהן משקיעות גופים פיננסיים שונים כגון בנקים, בתי השקעות וכו'. ומי הלקוחות של אותם בנקים ובתי השקעות? גם אנשים עשירים, וגם אנשים פחות עשירים שבסופו של דבר רוצים שכספם יניב את התשואה הגבוהה ביותר (כי אם לא יניב תשואה גבוהה, הם פשוט ישקיעו באפיק גבוה אחר), וכך הם לוחצים על הבנקים ובתי ההשקעות להניב תוצאות, ואלו בתורם לוחצים על קרנות הון הסיכון, שלוחצות על החברות שבהן הן משקיעות.

אם כך, אחרי ההקדמה, ואחרי שהבנתם שאני לא מתכוון לפנות אל טוב ליבם של מנהלים ולבקש מהם לדאוג למבוגרים שבינינו, הגיע הזמן למנות את הסיבות שבגללן אני חושב שגם משיקולי עלות-תועלת קרים, כדאי למעסיק (גם בתחום ההייטק) להעסיק עובד מבוגר (כמובן, עם נסיון בתחום הרלוונטים לארגונו).

א.