יש מצב שכבר הייתה לי אהבה ראשונה?
ושפשוט לא זיהיתי אותה?
פשוט וויתרתי עלייה?
או שזה פשוט הרגל לאהוב אותך ולהתאכזב?
לרדוף אחת אחרי השני,
ושלא יצא מזה כלום.
פשוט הפסדתי אותך
ואתה אותי בתורות
ככה זה נמשך כבר כמה שנים
כמו חתול ועכבר
ואף-פעם
לא נגמר
כל פעם שאני רואה אותך עם מישהי אחרת
הלב שלי כואב
כל פעם שאני רואה אותך אני מרגישה תחושת פספוס
אבל איך זה אפשרי?
הרי במשך שנה כל כמה חודשים
היינו נפגשים והייתי דוחה אותך כל פעם מחדש
כי פחדתי? כי לא רציתי?
אני לא יודעת אבל כל פעם הרגשתי שעשיתי טעות
והיו כמה פעמים שאמרתי לך את זה
ואמרת דיי
זה לא יכול להמשך ככה יותר
אבל זה אף פעם לא באמת נגמר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
