"אל תתקרב אלי!! לך ממני!!"
"תתני לי את הכסף שלי, ואני הולך. לא תתני, את יודעת מה הולך לקרות."
אמר באכזריות.
היא רעדה מפחד.
זו לא הפעם הראשונה שהיא בורחת.
"אין ל-לי.. א-א-ת ה-כ-כסף.." רעדה.
~~~~~~
"אה באמת?!" אמר בכעס.
"א-אנ-י לא הס-ספקתי לה-ר-רויח מספי-יק.." אמרה ברעד.
"יעל, אנחנו אמרנו, כבר לפני יומיים, שאת מביאה לי את הכסף!!!!!!!!!!" צעק ובעט בה בחזקה.
יעל נאנקה מכאב.
"א-אבל עופר לא הספקתי!!" בכתה.
"או, לא הספקת.. עכשיו עכשיו נקרע לי הלב.." אמר ומשך בשערה באכזריות.
"עופר בבקשה!! הכל אני יעשה!! רק תעזוב אותי מהתשלומים האלו!!" יללה.
ואז, התחרטה על מה שאמרה.
"קומי, וכנסי לאוטו." אמר.
דמעות זלגו מעינייה, והיא כווצה אותן בפחד.
היא קמה, והלכה באיטיות למכונית.
"אין לי את כל היום!!" אמר ובעט בה. היא עפה היישר לתוך המכונית, וקבלה מכה חזקה בראשה.
עופר נכנס לתוך הרכב, במושב הקדמי.
יעל ישבה מאחור משותקת.
זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לה.
היא ידעה בדיוק כיצד עופר יידרוש תשלום, כמו תמיד.
היא שנאה אותו, אך לא היה לה דרך כדי שהוא יעזוב אותה.
עופר לחץ על הגז, והרכב התחיל לנסוע.
היא הייתה בחורה מאוד חלשה, לא עקשנית.
היא פשוט לא ידעה להתנגד.. לא ידעה מה לעשות.
והוא ניצל את זה.
יעל הביטה דרך החלון, שדמותה משתקפת עליו.
היא הביטה בעצמה. עם הדמעות על הלחיים, עם הסימנים הכחולים, והשריטות, שאף אחד לא
יודע מהיכן הם באו.
היא ראתה את כל הסמטאות החשוכים, בדרך, למקום שאף פעם לא רצתה לראות,
את המקום שעליו איים מספר פעמים, על הדירה החשוכה שלו.
היא ידעה שהוא ייקח אותה לשם, שפעם אחת כל האיומים יפסיקו להיות רק איומים.
היה לו כוח, והוא לא היה חלש. הוא הכיר אותה, את החולשות שלה, וידע איפה הבית שלה,
מי חברים שלה.. הכל הוא ידע.
והיא.. לא ידעה כלום על הרקע שלו, עליו, על ההורים שלו, על החברים שלו, כל דבר שהיא לא ידעה עליו,
הוא ידע עליה.
ואז, היא ראתה בניין רב קומות, אפור וישן.
הרכב האט לאט לאט.
עופר יצא מהמכונית וטרק את הדלת בחזקה.
הוא פתח את הדלת שלה, ומשך אותה בכוח לעבר הבניין.
"עופר בבקשה!! אני יביא לך כפול שבוע הבא!!" התחננה.
עופר התעלם ממנה, והמשיך למשוך אותה לבניין.
הוא הוביל אותה למעלית, בה שוב חזרה להתחנן, אך ללא מענה.
ואז בקומה ה-7, המעלית עצרה והוא הוביל אותה לדלת.
הוא הוציא מפתח ופתח את הדלת.
הדירה הייתה חשוכה ואפורה.
הוא הכניס אותה לדירה ונעל את הדלת.
"עופר!!" אמרה.
"מה?!"
"למה אתה חייב לעשות לי את זה?! למה אי אפשר להמשיך כמו פעם?!"
"מאמי, אני גמרתי עם פעם."
"אבל כל פעם אתה דורש ממני כסף, ואם אני לא נותנת לך, אתה מאיים עלי שתאנוס אותי."
"היום אני מקיים את ההבטחה שלי" אמר והתחיל להתקרב אליה.
הוא תפס לה את היידים ככה שהיא לא יכלה לזוז.
" עופר!!! בבקשה לא!!" התחננה בבכי, אבל זה כבר היה מאוחר מידי.
~~~~~~
ישבתי בקפיטריה עם ירון, מידי פעם מתנשקים.. לפעמים קצת צוחקים..
כל פעם הבטתי בו בתמימות של ילדה בת 9, והוא הביט בי כמו תמימה בת 9.
אכלנו ספגטי משני הצדדים כמו ביפיפייה והיחפן.
רגעים מאושרים ותמימים...
אבל זה יעבור.. ומהר..
"ירון אנחנו נראים כמו שני מפגרים." צחקתי.
"מסוממים.." הוסיף וצחק.
"אז בוא נפסיק עם זה.." אמרתי, וקמתי לפנות את המגש שלי.
"כן.. " אמר וקם גם הוא.
הלכנו במסדרון ונכנסנו לחדר.
נשכבתי על המיטה בעייפות ועצמתי את העיניים שלי כדי להירדם.
ירון כנראה קלט את המסר שלא באלי לישון איתו היום, והוא ישן במיטה השנייה.
לא הצלחתי ממש לישון כמו שרציתי.
כל הזמן חשבתי על תומר.
איך הוא יקבל את זה שבכיתי לו על כלום?
איך הוא יגיב אחרי שהוא קיבל אותי למרות שגנבתי?
והכי רע, איך אני ייפרד ממנו.
הוא עכשיו חי באשליה שאנחנו ביחד, ואני.. בכלל באשליה אחרת.
החלטתי ברוב טימטומי, ללכת ליועצת פה. ממש ח-כ-ם. =S
דפקתי בדלת.
"יבוא." אמרה.
נכנסתי בחשש לחדר. היא סימנה לי להתיישב.
החדר היה קטן. הקירות בו היו בצבע בז' בניגוד לשאר החדרים שהם אפורים..
שררה בחדר אווירה רגועה, והיה שם רדיו שניגן מוזיקה שקטה.
התישבתי על הכסא סורקת את החדר.
"סיוון.. מה קרה?"
היססתי בהתחלה וקצת גמגמתי.
"זה בקשר לשותף הזה שלך ירון?"
הבטתי בה בפליאה. איך היא יודעת?
"כן.. איך ידעת?"
"אני לא אוהבת את הבחור הזה רק שתדעי. הרבה בחורות באו אלי בגללו." אמרה.
כן אה..
שתקתי לכמה שניות.
"אז.. יש לי בעיה.."
"והיא?"
גמגמתי.
"זה בסדר אני סותמת ת'פה.. את יכולה להגיד לי.."
יועצת. רעיון מ ד ה י ם .
"אז אני וירון התנשקנו.. וחשבתי שאנחנו ביחד.. אבל אחרי יומיים בערך ראיתי אותו מתנשק עם מישהי אחרת..
אז סלחתי לו איכשהו.. ועכשיו אני צריכה להיפרד מחבר שלי שבכיתי לו.." אמרתי במהירות.
היועצת שהייתה די צעירה, נראתה לי מבינה בערך מה שאמרתי.
"אז.. בקיצור את תקועה עם שני חברים.. שאחד בגד בך.. ואחד בכית לו.."
הנהנתי.
"תקשיבי אני אישית בלי קשר מציעה לך להתרחק מירון הזה. כבר איזה 5 בנות פנו אלי בגללו.
הוא מחפש תפוסות. רק תפוסות חברות שלו. אם אני לא טועה אמרת שהייתה לו חברה במקביל?
זה תמיד ככה."
"ואיך את יודעת את זה?"
"כי אני הייתי החברה הראשונה שלו." אמרה.
אווץ'. אני כאילו יוצאת מגעילה בשבילה..
"אז.. גם אצלך היה אותו סיפור?"
"כן.. בערך.. רק ש'בזמני' היו לו 3 חברות. ואני, תפסתי אותו פעמיים, לא מתנשק, שוכב איתן." אמרה.
פחדתי, והייתי מבולבלת באותו רגע.
היא תפסה אותו שוכב איתן? אימא.. אני לא רוצה שזה יקרה.. אבל אני אוהבת אותו...
"אז מה את מציעה לי לעשות?"
"חכי לרגע שתוכלי לתפוס אותו על חם.. ותיפרדי ממנו.. עם השני הוא בטח כבר לא ממש מעניין אותך..
זרקי אותו.. את אומרת בעצמך שמצאת כבר אהבה חדשה.."
אמרה.
"תודה. עזרת לי מאוד!" אמרתי וקמתי כדי ללכת.
"אה רגעע!!" אמרה.
"אמרו לי למסור לך משהו! תלכי למנהלת היא צריכה להגיד לך משו.." הוסיפה.
חייכתי חיוך מאולץ וסגרתי את הדלת.
פניתי למסדרון שמוביל לחדר המנהלת.
אני לא מאמינה שדיברתי עם החברה הראשונה של ירון.
זה ממש מוזר שאני התלוננתי שראיתי אותו מתנשק עם מישהי,
והיא ממש ראתה אותו בלי בגדים מ*** עם מישהי.
הרגשתי מחנק בגרון מהמחשבה על מקרה כזה.
עברתי ליד כמה חדרים בדרך למנהלת.
פתאום הבחנתי בילדה שוכבת על הרצפה, חיוורת מאוד, באחד החדרים.
נכנסתי לחדר במהירות וראיתי אותה לא זזה.
ניסיתי להקשיב לדופק, אבל לא שמעתי כלום.
התחלתי להילחץ.
"הצילו מישהו!!!!" צרחתי.
טוב אז מקווה שאהבתם את הפרק =]
נראלי המפריד יצא גדול מידי.. =P
אבל הפרק יצא בסדר גמור =]
הוספתי עוד דמות חוץ מיעל ועופר.
מי זו.? מה קרה לה? תגלו בפרק הבא.
השקעתי!!!
תגיבו =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
