החיים המתוקים שלי... [=

עוד 27 ימים ואני בבית.

הבית שלי,

בעיר שלי,

בחדר שלי,

עם החברים שלי,

בשפה שלי.

הכל שלי.

יש לי 26 ימים.

26 ימים להיפרד מהבית שלי,

מהעיר שלי,

מהחדר שלי,

מהחברים שלי,

מהקללות בעברית, שכל כך כיף לקלל.

זה לא קל לי,

למרות שזה נראה לכם שכן.

זה לא פשוט לחיות בשתי מדינות במקביל,

שתי מדינות עם 7 שעות הפרש.

אי אפשר לדבר עם החברים מהמדינה האחרת,

אי אפשר שלא להתגעגע לכל מה שנשאר מאחור.

אם אתם מאלה שרוצים להגר,

תדעו לכם שזו הולכת להיות חתיכת טעות.

אחרי כמה שנים,

לא משנה איפה תהיו - אתם תרגישו שאתם מפספסים משהו.

וזה נכון.

כי השארתם מאחוריכם בית, משפחה, חברים, שפה.

לא משנה איפה תהיו,

משהו ישאר מאחור.

ובכל זאת - הביתה!

ל4 אוף ג'ולי!!!1111

יעעעעעעעעעעעע!

התגעגעתי.

טוב כפרות נשמות שליייייי [אנ כל כך הולכת להתגעגע לכל הפרחות מהשכונה]

אני עפהההההההה [וגם למכפילי האותיות]

לאבב יו [מילים בהן לא אפסיק להשתמש.]

~לולי~