I’m never gonna be good enough for you
מנסה לצאת ממה שנכנסתי אליו בלי לשים לב. כששמתי לב היה כבר מאוחר מדי. עכשיו הגיע הזמן לתקן כמה דברים ולנסות לפתוח דף חדש. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
I'M SO OUT OF IT.
לא היה לי זין לעדכן.. גם ישרא האלה שיילכול להזדיין. אני כותבת פוסט, פתאום זה נמחק. -___- גאדדד זה כלכך מחרפן.
בכל מקרה, היי (:
איזה חודש לא עידכנתי.. מה לעשות, יש לי 3 מבחנים בשבוע, וזה יימשך ככה עד פסח. זה פשוט נורא.
לינקין פארק באים לארץ וברור שאני הולכת להופעה שלהם כי הם אחת מהלהקות הכי מדהימות ששמעתי, אחת מהלהקות שליוו אותי מהילדות, והם כלכך אמיתיים. אם רק הייתה לי הזדמנות לחבק אותם ולהגיד להם כמה שהם פאקינג מדהימים וכמה שהם עזרו לי בחיים. ברור שזה יקרה רק בחלומותי המתוקים. אבל זה גם מספיק לבנתיים..
גם dream theater באים וגם להופעה שלהם אני הולכת כי הם פשוט ט-ו-ב-י-ם.
אין לי שמץ למה אני מתחפשת. זה די מבאס כי רציתי להתחפש, אבל שיהיה. אם יש רעיונות- הציפו אותי בבקשה.
 לי ולו הולך מעולה. אני כלכך שמחה שאנחנו ביחד. הוא פשוט מדהים. עוד מעט יש לנו חודש (:
אני מקווה שנהיה יחדיו כמה שיותר. הוא אשכרה מקבל אותי כמו שאני עם כל האין סוף פגמים שבי, וזה כבר משהו שממש עוזר לי, כי זה לא מובן מאליו.
אני פשוט יכולה לסמוך עליו בעיניים עצומות ואני יודעת שהוא תמיד שם בשבילי. "לא משנה מה" הוא אמר לי.  הייתה לי שיחה לפני איזה שבוע ואחותי דיברה איתי ואמרה לי, לא מתוך שום קטע רע "את חייבת לצאת מהבועה הזו שאת חיה בה, אחרת את לא מבינה כמה זה יפגע בך". ואני די הייתי בשוק. כי אז אשכרה כאילו הכל נהיה ברור. ראיתי את התמונה הכוללת סוף סוף. אבל עדיין אני מסרבת לצאת מהבועה שלי, כי כל הכאב הזה פשוט לא מאפשר לי.. אני תלויה בו. וזה ידוע שברגע שאדם חווה אובדן, לא משנה מאיזה סוג הוא, אותו חלל שנהיה ריק פתאום לעולם לא יתמלא שוב. למלא את החלל הזה יהיה כמו לתדלק מכונית שיש לה חור בטנק של הדלק. אין. זה פשוט לא יעבוד. ניסיתי, באמת שניסיתי. לפעמים נקטתי באמצעים שלא היו ממש חיוביים, אבל ברור שלא תמיד.אני מפחדת. סבבה? אני לא יכולה לעשות את זה. בשבילי זה כמו להיות רגע לפני קפיצה לתוך תהום בלי לדעת מה מחכה לי למטה. חוץ מהמוות סביר להניח.. אבל אם נתייחס אל זה מהנקודה של החיים שלי, שהם בתוך בועה מהבחינה של העובדה שאני פשוט מפחדת להאמין לדברים שקורים, כמו שאבא שלי נפטר ואני לא מוכנה להאמין לזה כי אני יודעת שאני אשבר טוטאלית ברגע שזה יישב לי חרוט במוח ויהיה חלק מהמציאות שלי ומהיומיום עד סוף החיים שלי.ארג. זה כלכך מסובך ומזויין.
I'm all out of clever things to say.
אני בדיוק שומעת עכשיו שיר של סליפנוט ונזכרתי בהופעה שהייתה אמורה להיות. שהם הבריזו ממנה 4 ימים לפני. זונות :(אז חפרתי, וטוב שכך. להית' ושאר שבוע טוב אנשים (:3>
| |
|  כינוי:
perfect hell בת: 33 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
