לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

למישהו יש אש?



יום הולדת שמחכינוי: 

בת: 42





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2008

ארוחת לילה במונא


אני וחברתי בעלת שם זהה החלטנו לסיים את המשמרת של אתמול בדרינק. בנסיעת המונית ברחבי מרכז העיר עוד התלבטנו היכן להורות לנהג לרדת והיכן נרווה את צמאוננו. בסופו של דבר ההכרעה נפלה על המונא שברחוב שמואל הנגיד.

אחד הדברים המרכזיים בהוויה של המקום היא שיכונו. הבניין ממוקם במפלס התחתון של בית האמנים הירושלמי. בתחילת חייו שימש הבניין את האדמיה לאומנות ועיצוב "בצלאל". מאוחר יותר הבניין שימש כמקום משכנו של מוזיאון ישראל עד שזה עבר למשכנו הנוכחי באזור קריית הממשלה, סמוך לקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית ולגן הבוטני. הבניין מוקף גינה נעימה שנחמד לעשן בה סיגריה עד שיתפנה שולחן. לבני אבן כבדים, תקרות גבוהות וריצוף שחמטי מעטרים את קומת הכניסה המובילה אל המסעדה.

במקום כמה אזורי ישיבה כשבחלק הפנימי הכסאות מזכירים יותר כורסאות אך עדיין נוח לשבת עליהם וספרים יד שניה מפוזרים על הכרכובים להנאתם של הסועדים. ביום ובשעות הערב המקום מתפקד כמסעדה ובערב האופי מתשנה והוא הופך לבאר עם מוזיקה סקסית ולא מאיימת בווליום גבוה מדי. חוק העישון החדש אמנם מעיק אבל גם לזה מתרגלים לאט לאט.

בחרנו לשבת על הבאר כיאה לשתי צ'יקות נאות. באר עץ כבד ורחב מפריד בין הברמן לבין אלו אותם הוא משרת. בזריזות מרשימה הוצגו בפנינו שני סוגי תפריטים. תפריט אוכל רגיל שבצדו האחורי תפריט אלכוהול מרשים ותפריט מנות מיוחדות לאותו ערב. המחירים אינם זולים ואינם תואמים כיס של סטודנט ממוצע אבל אנחנו החלטנו לפנק את עצמנו. האוכל שאכלנו בעבודה מזמן התעכל ובחרנו מנה ראשונה לחלוק יחד עם המשקאות שלנו.

בתור אכלנית כפייתית אך בעייתי כל מנה שמכילה פלפלים, חצילים, קישואים ומיונז ישר הורדה מהתפריט והבחירה צומצמה למנת פטריות מוקפצות או קרפצ'יו טונה אדומה. וקשה לסרב לטונה אדומה במיוחד כשהיא מגיעה עם ווסאבי בצד. יחד עם המנה הזמנו צינזאנו רוסו בשבילה וג'וני ווקר וסטלה ארטוה בשבילי. המנה הגיעה לאחר לא יותר מעשר דקות המתנה. על צלחת מרשימה בגודלה היו מונחות פרוסות דקיקות של טונה אדומה יפהפיה שנצרבה קלות בחומץ בו היא שחתה. במרכז הצלחת היה מונח גוש ווסאבי שהיה מעט קשה מדי לטעמי וטריותו מוטלת בספק. ווסאבי טוב פותח את דרכי הנשימה מרגע שפיסה זעירה ממנו נוחתת בדרך כלל על לשוני. לא כך היה עם הווסאבי הנ"ל. מעל לפרוסות הטונה נזרו זרעי שומשום ולצד הוגשו 3 טוסטים.

לסיכום: המנה הנה מנה ראשונה ואין בה כדי להזביע אדם רעב אך היא בהחלט סיפקה אותי ואת חברתי שכל מה שרצינו היה נשנוש לילה קל עם הדרינק שלנו.

לאחר שעה קלה ושיחה ערהעם שני בחורים שישבו לידנו החלטנו להזמין קינוח. ההתלבטות היתה בין תותים במסקרפונה לבין שטרודל עם גלידת וניל. המנה האוסטרית ניצחה. הברמן הזהיר אותנו שהמנה תגיע לאחר זמן מה מפני שהשטרודל נאפה במקום. לא מיהרנו לשום מקום ולאחר כרבע שעה המנה הוגשה. הבצק היה אפוי בדיוק במידה ומילוי היה חם אך לא מהביל. תפוחים מקורמלים עם המון רסק נשפכו מתוך הבצק ונאספו אל תוך הכפית עם גלידת וניל שהיתה משובחת למדי.

השיחה עם שני הבחורים שישבו לצידנו המשיכה לזרום כמו המשקאות שהם טרחו להשקות אותנו בהם. החשבון שלנו הסתכם באוכל והם דאגו לשלם לנו על המשקאות.

אין כמו ערב כזה כדי לעשות טוב גם לאגו וגם לכיס.


בית האמנים

נכתב על ידי , 13/1/2008 15:14   בקטגוריות ביקורת, אוכל  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להמסלול המהיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על המסלול המהיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)